נֶכְדָּןנכדןהוועדה מציעה את המלה נכדן (ולא אחיין) על יסוד העובדה שבספרותנו של ימי הביניים שימשה המלה נכד במשמעות זו, ועדיין חיה במסורת לשון זו בעדות שונות. מן הראוי להזכיר שגם המלה הלטינית nepos, שממנו נגזרו nephew-Neffe, משמשת בשתי ההוראות: בן-הבן, או בן-הבת, וכן בן-האח או בן-האחות. על ידי תוספת נו"ן, ע"פ דודן מן דוד, מושגת ההבחנה הדרושה לנו היום.