דקדוק [בלשנות] (תרצ"ו, תרצ"ז, תש"ג)

סינון
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
גָּזַר* גזר*
* במילון המקורי כתוב: גָּזֹר
העתק
חלופות תקניות : גִּזָּרוֹן
מונחים נוספים באותה המשמעות: אֵטִימוֹלוֹגְיָה (לועזי)
להרחבה
חלופות תקניות : גיזרון
מונחים נוספים באותה המשמעות: אטימולוגיה (לועזי)
להרחבה
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
חֶלְקֵי דִּבּוּר* חלקי דיבור*
* במילון המקורי כתוב: חֶלְקֵי דִבּוּר
עדכון: חֶלְקֵי דִבֵּר
העתק
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
המונח המעודכן: תָּוִית אִי-יִדּוּעַ, תָּוִית סִתּוּם
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
שֵׁם מֻפְשָׁט* שם מופשט*
* במילון המקורי כתוב: שֵׁם מָפְשָׁט
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
שֵׁם מֻרְכָּב* שם מורכב*
* במילון המקורי כתוב: שֵׁם מָרְכָּב
העתק
העתק
העתק
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
יַחֲסַת-אֶת* יחסת-את*
* במילון המקורי כתוב: יַחֲסַת-אֵת
המונח המעודכן: יַחֲסַת מֻשָּׂא יָשִׁיר
העתק
העתק
חלופות תקניות : יַחֲסַת מוֹצָא
להרחבה
חלופות תקניות : יחסת מוצא
להרחבה
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
מוּסָפִית מוספית כמושג הכולל: תחילית, תוכית, סופית
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
צָר* צר*
* במילון המקורי כתוב: צוּר
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
נָטָה* נטה*, הִטָּה* הטה*
* במילון המקורי כתוב: נָטֹה
* במילון המקורי כתוב: הַטֵּה
העתק
חלופות תקניות : עֵרֶךְ הַפְלָגָה
להרחבה
חלופות תקניות : ערך הפלגה
להרחבה
העתק
העתק
חלופות תקניות : אִי-יִדּוּעַ
להרחבה
חלופות תקניות : אי-יידוע
להרחבה
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
מִלַּת זְמַן* מילת זמן*
* במילון המקורי כתוב: מִלַּת זְמָן
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
בִּנְיָן בניין כגון קל, פיעל, הפעיל וכדו'; רק בלשונות שמיות
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
גִּזְרָה גזרה מונח בדקדוק לשונות שמיות, שפירושו סוג של פעלים ושמות לפי תכונות אותיות השורש
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
תְּנַאי* תנאי*, דֶּרֶךְ תְּנַאי* דרך תנאי*, הַתְנָיָה התניה
* במילון המקורי כתוב: תְּנָאי
* במילון המקורי כתוב: דֶּרֶךְ תְּנָאי
העתק
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
זְמַן* זמן*
* במילון המקורי כתוב: זְמָן
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
הוֹוֶה* הווה*
* במילון המקורי כתוב: הֹוֶה
העתק
חלופות תקניות : עָבָר שֶׁבְּעָתִיד
להרחבה
חלופות תקניות : עבר שבעתיד
להרחבה
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
וָי"ו הַהִפּוּךְ* וי"ו ההיפוך* מונחים מכוונים לדקדוק העברי
* במילון המקורי כתוב: וָו הַהִפּוּךְ
העתק
בלשנות (תרצ"ו, 1936)
מַשְׁלִים משלים כולל כל השלמה שהיא לנושא ונשוא
עדכון: adjunct = נִסְפָּח
העתק
העתק
חלופות תקניות : מַעֲקֹבֶת זְמַנִּים, רֶצֶף זְמַנִּים
להרחבה
חלופות תקניות : מעקובת זמנים, רצף זמנים
להרחבה
העתק
חלופות תקניות : הֶשְׁמֵט
מונחים נוספים באותה המשמעות: אֵלִיפְּסִיס (לועזי), אֵלִיפְּסָה (לועזי)
להרחבה
חלופות תקניות : השמט
מונחים נוספים באותה המשמעות: אליפסיס (לועזי), אליפסה (לועזי)
להרחבה
העתק
חלופות תקניות : קֶמֶט הַקּוֹל, קִמְטֵי הַקּוֹל, מֵיתַר קוֹל, שִׂפְתוֹת הַקּוֹל
להרחבה
חלופות תקניות : קמט הקול, קמטי הקול, מיתר קול, שפתות הקול
להרחבה
העתק
חלופות תקניות : קֶמֶט הַחֶדֶר
להרחבה
חלופות תקניות : קמט החדר
להרחבה
העתק
חלופות תקניות : מַכְתְּשֵׁי הַשִּׁנַּיִם
להרחבה
חלופות תקניות : מכתשי השיניים
להרחבה
העתק
העתק
חלופות תקניות : חֲצִי תְּנוּעָה, תְּנוּעָה לְמֶחֱצָה
להרחבה
חלופות תקניות : חצי תנועה, תנועה למחצה
להרחבה
העתק
בלשנות (תרצ"ז, 1937)
גַּב שִׁנִּי גב שיני (לא במובן האנוטומי); גב שנים הוא מקום כנגד מכתשי השנים, שהלשון נוגעת בו בבטוי "סמך" וכו'
העתק
בלשנות (תרצ"ז, 1937)
בַּר פִּיצוּץ* בר פיצוץ* המונח הזה חל על ההגיים ב,פ,ג,ק וכ' אלא שבשעת הגייתם נסתם מוצאם ולא נפתח עוד. ביחוד בצירופים כגון גרמנית netka - לפי מבטאם של רבים - נסתם מוצא ה-k ובלי פתיחתו עובר ההוגה להגיית ההגה t
* במילון המקורי כתוב: בַּר פִּצוּץ
העתק
בלשנות (תרצ"ז, 1937)
מְחֻכָּךְ מחוכך מזיגה של הגה סותם עם הגה חוכך שותף המוצא, כגון צדי (ת+ס) במבטאם של האשכנזים
העתק
העתק
מונחים נוספים באותה המשמעות: אִינְטוֹנַצְיָה (לועזי)
להרחבה
מונחים נוספים באותה המשמעות: אינטונציה (לועזי)
להרחבה
העתק
בלשנות (תרצ"ז, 1937)
רְדִיפָה רדיפה צרוף של שתי מלים שהראשונה מהן נשענת על חברתה - בעלת הטעם; שתיהן הנן מבחינת-ההגוי מלה אחת
המונח המעודכן: נִתְמָכוּת תְּחִלִּית
העתק
בלשנות (תרצ"ז, 1937)
עֲדִיפָה עדיפה עיין מה שנאמר לגבי Proklisis אלא כאן המלה נטולת-הטעם היא השניה
המונח המעודכן: נִתְמָכוּת סוֹפִית
העתק
בלשנות (תרצ"ז, 1937)
שִׁמּוּס שימוס המלה נגזרה מ"שַׁמָּשׁ" שיש מבטאים אותה בשין שמאלית שמס, מפני הקושי לבטא פעמיים שי"ן בזה אחר זה וזאת היא תופעה הפוכה מן הדמות
המונח המעודכן: הִבָּדְלוּת
העתק
בלשנות (תרצ"ז, 1937)
דּוּ-חַד דו-חד בטוי הברה אחת במקום שתי הברות דומות זל"ז
עדכון: מקובל הַפְּלוֹלוֹגְיָה
העתק
חלופות תקניות : גִּזָּרוֹן
מונחים נוספים באותה המשמעות: אֵטִימוֹלוֹגְיָה (לועזי)
להרחבה
חלופות תקניות : גיזרון
מונחים נוספים באותה המשמעות: אטימולוגיה (לועזי)
להרחבה
העתק
בלשנות (תש"ג, 1943)
חָרִיג חריג אין הוועדה מתנגדת להבעת העניין בדרך השלילה, כגון: לא-סדיר, שאינו סדיר, אבל עדיף ממנו המונח הפשוט. וכדי שיהא המונח מקביל לניגודו בצורה, נקבע: חריג לעומת סדיר
המונח המעודכן: לֹא סָדִיר
העתק
חלופות תקניות : מוּסָפִית
להרחבה
חלופות תקניות : מוספית
להרחבה
העתק
חלופות תקניות : עֵרֶךְ הַפְלָגָה
להרחבה
חלופות תקניות : ערך הפלגה
להרחבה
העתק
בלשנות (תש"ג, 1943)
מִלַּת חִיּוּב מילת חיוב מלית תשמש רק במשמעות "מלה זעירה", ולא כשם סוג דקדוקי
העתק
בלשנות (תש"ג, 1943)
מִלַּת שְׁלִילָה מילת שלילה מלית תשמש רק במשמעות "מלה זעירה", ולא כשם סוג דקדוקי
העתק
בלשנות (תש"ג, 1943)
תֹּאַר הַפֹּעַל תואר הפועל ובצירופים תושמט מלת "הפועל", כגון: תואר הזמן, תואר המקום, תיאור האופן וכיו"ב
העתק
בלשנות (תש"ג, 1943)
תֵּאוּר הַפֹּעַל תיאור הפועל ובצירופים תושמט מלת "הפועל", כגון: תואר הזמן, תואר המקום, תיאור האופן וכיו"ב
העתק
בלשנות (תש"ג, 1943)
מִשְׁפַּט תֵּאוּר הַפֹּעַל משפט תיאור הפועל ובצירופים תושמט מלת "הפועל", כגון: תואר הזמן, תואר המקום, תיאור האופן וכיו"ב
העתק
בלשנות (תש"ג, 1943)
מָקוֹר מִתְחַבֵּר מקור מתחבר מבחינים מקור מתחבר נפרד, כגון: אוהב לשמוע, ומקור מתחבר נסמך, כגון: בנסוע הארון, בשכבו וכדומה
העתק
בלשנות (תש"ג, 1943)
מִשְׁפַּט יִחוּד משפט ייחוד מִשְׁפָּט שחלק ממנו מבודד, עומד בראש. החלק העומד בראש ייקרא חלק יִחוּד, כגון: החכם עיניו בראשו
העתק
בלשנות (תש"ג, 1943)
אֵיבָר איבר משפט שהוא חלק של משפט מקיף אחר, כגון של משפט מורכב או מחובר או של מחזורת
העתק
חלופות תקניות : הֶשְׁמֵט
מונחים נוספים באותה המשמעות: אֵלִיפְּסִיס (לועזי), אֵלִיפְּסָה (לועזי)
להרחבה
חלופות תקניות : השמט
מונחים נוספים באותה המשמעות: אליפסיס (לועזי), אליפסה (לועזי)
להרחבה
דלג למונחים