טכניקה (תרפ"ט)

הקדמה – מִלּוֹן לְמֻנְּחֵי הַתֶּכְנִיקָה

 

ספר ראשון

כולל

פִּרְקֵי מְכוֹנוֹת וּכְלֵי מְלָאכָה הַנְּהוּגִים בְּיוֹתֵר

סֻדַּר על פי הכרך הראשון של "מלוני התכניקה המצוירים"

הוצאת שלומַן-אוֹלדנבוּרג, מינכן-ברלין.

חֻבַּר בידי

 נ. שיפריס ויחיאל גרינפילד

בהשתתפות

ח"נ ביאליק ויוסף טישלר

ונערך בידי ה"ועדה למֻנחי התכניקה" בתל-אביב,

על יד "ועד הלשון העברית" בירושלים

הוצאת "ועד הלשון העברית" בארץ ישראל

תל-אביב-ירושלים, תרפ"ט

 

הספר הזה, הכולל בתוכו את רשימות המונחים: א) של פרקי מכונות וב) של כלי מלאכה הנהוגים ביותר, הוא פרי נסיון להתחלת יצירה של טרמינולוגיה עברית לתכניקה (למקצועותיה השונים של זו) ולקביעתה בדרך שטתית. מונחי שני הסוגים הנ"ל נבחרו להתפרסם בדפוס ראשונים, לפי שהם יסודיים, משותפים כמעט לרוב מקצועות התכניקה והמלאכה המצויים ביותר, ודרושים לחפצם ולשמושם של רוב בעלי המקצועות ההם. להם איפוא דין הקדימה.

במלון הלועזי ההוא, בן שש – או שבע – השפות, סדורים, כידוע, המונחים סדור עניני, לפי המקצועות, כרך כרך למקצוע. המונחים שבמחיצת כל כרך לבדו סדורים אף הם קבוצות קבוצות לפי שכנותם וקרבתם העיונית ובצירוף ציורים, וכל מונח מסומן במספר מיוחד בגבול העמוד שלו. בסוף הכרך שנויים שוב אותם המונחים, ושוב בשש השפות, – אבל בסדר אלף-בית לועזי, ובצדו של כל מונח נתונים סמני המספר של העמוד (בספרות גדולות) ושל המונח (בזעירות) כסדר בואם בפנים הספר. רשימות אלפביתיות אלה משמשות כעין לוח-מפתחות לתועלת המחפשים.

וכמתכונתו של הכרך הלועזי ממש עשוי גם הכרך העברי. בחלקו האחד – המסודר סדור עניני – הוא כולל את כל רשימות המונחים של שני הסוגים הנ"ל לקבוצותיהם כסדר בואם בכרך הראשון הלועזי, ובהקבלה מדויקת של אלה לאלה בהחלט, ואף כאן מסומנים כל המונחים העברים בסמני מספר מכונים לאלה של הבאים בכרך הלועזי, עמוד כנגד עמוד ומונח לעומת מונח. בחלקו השני – נתונים אותם המונחים עצמם שוב בסדר אחר, בסדר אלף-בית עברי, ושוב כשהם מסומנים בצדם, כל מונח בפני עצמו, בסמני מספרים, של העמוד ושל המונח, להראות על מקומו של כל מונח בפנים הספר העברי והלועזי כאחד.

בעזרת רשימות אלפביתיות אלה – הלועזית והעברית, ימצא כל היודע אחת משש, או משבע, השפות הלועזיות הנ"ל את המונח הדרוש לו על נקלה, בין שהוא מבקש את התרגום העברי למונח הלועזי ובין להפך.

הטופס העברי של המונחים הבאים בכרך זה הוכן בתחילתו בשתי נוסחאות, ערוכות בידי אנשים שונים, רחוקים זה מזה רֹחַק מקום, שעשו במלאכתם איש איש לבדו ועל דעת עצמו, מבלי לדעת איש את מלאכת חברו. הנוסחה האחת נערכה בידי מר נ. שיפריס, איש ארץ ישראל, קרוב עפ"י אומנותו למקצוע התכניקה השמושית ושוקד זה כמה שנים באמונה רבה ובחבה יתרה על תקנת הטרמינולוגיה העברית שלה. כדין "בעל הקורה" ש"נכנס בעובי הקורה" תקע עצמו אף הוא בהלכה זו ימים רבים והכין לבסוף רשימה של מונחים, שרובם הגדול היו מכונים יפה לתפקידם, ובעיקר – מצד הכשרם השמושי (תמצית עבודתו נתפרסמה בזמנה חלקים חלקים בעתון השבועי הארצישראלי: "הפועל הצעיר"). בו בזמן הוכנה באודיסה נוסחה שניה, תרגום מלא של הכרך הראשון למלוני שלומן-אולדנברג, בידי המתימטיקן והפיזיקן מר יחיאל גרינפלד ובהשתתפותו המתמדת של החתום מטה, אלה הגיעו לעבודתם עפ"י הצעתה של "החברה הפוליתכנית הארצישראלית", שנוסדה באודיסה תיכף להכרזת בלפור בכונה לסייע להתפתחות התכניקה בא"י להלכה ולמעשה. אחרי גלגולים רבים נזדמנו שלשה אלה למקום אחד בא"י, ועפ"י הצעת ועד הלשון העברית בירושלים, שנתבע זה מכבר אף הוא, בתוקף צרכי החיים העבריים המתחדשים בא"י, ליצירת טרמינוליגיה עברית לתכניקה, נצטרפו שלושה הנ"ל לחבורה אחת שנספח לה מעתה מן החוץ עוד חבר אחד רביעי, הוא האינז'נר מר יוסף טישלר מתל-אביב  (בבדיקת החומר השתתפו לעתים מזומנות, בדרך ארעי, גם קצת בעלי מקצוע זולתו, כמו מר ד. רמז ומר בן-אפרים מתל-אביב והמסדרים מביעים להם בזה את תודתם.) – ואחרי עבודה משותפת בבדיקת כל החומר המוכן בידי שני הצדדים, בדיקה יסודית שיש עמה זקוק, לטוש ושכלול – נתמזגו שתי הנוסחאות והיו לאחת – הוא הספר שלפנינו.

החומר הלשוני הנתון בספר זה ברובו הגדול, או שהוא שאוב כצורתו מתוך מקורות הספרות העברית רבת התקופות, או שהוא נסמך על אותם המקורות. עם זה הביאו המסדרים בחשבונם – אם כי בזהירות מרובה – גם את המסורת החיה, העברית הדיבורית שבא"י. מסורת זו, בכל צעירותה, הריהי קימת בעין, ואין לבטלה, כשם שאין לבטל בהחלט גם את ההשפעה של הערבית על מסורת זו. רק במקום שאין כל ברירה אחרת, לא נמנעו המסדרים גם מחדושי מונחים, אלא שעשו גם זאת בזהירות הראויה ובשקול דעת מרובה. כל מונח מחודש, בטרם יתקבל, נבחן מצדי צדדים: מצד משמעו השרשי, מצד תבניתו ומשקלו, מצד הכשרו הקולי והשמושי וגו'.

ומובן מאליו, כי חומר הלשון שנמצא "מן המוכן", זה שיש לו יסוד ושורש במקורות ראשונים, מעט ודל הוא מלכלכל את כל צרכי הטרמינולוגיה התכנית החדשים. המסדרים הוכרחו משום כן לא פעם להרחיב את בית קבולן של מלים ישנות "בזרוע" וליחד תפקידים מסוימים ומוגדרים לשמות ולפעלים, שבמקורם הראשון נחשבו כנרדפים (כגון פטיש, כשיל, כילף, הלמות, קורנס וגו'; או קרדום, גרזן וגו'; או משור, מגרה, מגזרה וכיוצא באלה) ושמושם בא על כן בלשון באופן מעורבב ומטושטש. הרחבת לשון מתוכה כגון זו נראית למסדרים לא רק כשרה – אלא להפך: היא היא, לדעתם, דרך ההרחבה הנכונה ביותר.

ודבר שאין צרך להאמר, כי מסדרי הספר, בכל שאיפתם להוציא מתחת ידם דבר מתוקן, אינם בטוחים כלל כי עלתה בידם כל שאיפתם. אדרבה, מכירים הם, כי הונח עוד בעבודתם מקום לתקונים ולשכלולים ולחלופי מונח במונח טוב ממנו, והם מביעים בזה מראש את תודתם לאלה שימציאו לידי המסדרים הצעות של מונחים, ההגונים לתפקידם יותר מאלה הבאים בספר זה (אפשר לעשות זאת באמצעות כלי מבטאו של ועד הלשון בירושלים הרבעון "לשוננו"). ואולם גם מבלי הגזם את ערך עבודתם, רשאים, כמדומה, המסדרים לקוות, כי הונח בזה מעין יסוד ראשון, ואם גם לא שלם, לתחלת יצירה של טרמינולוגיה עברית במקצוע, שהוא לפי שעה עדיין חדש לגמרי בעולמנו העברי. נסלל אפוא שביל ראשון וצר לפני אלה שיבואו להרחיבו הלוך והרחב עד היותו לדרך הרבים.

לבסוף יש להעיר, כי שנים ממסדרי הספר, ה"ה החתום מטה ומר נ. שיפריס, השתתפו בעבודת המלון גם כחברים של ה"ועדה למונחי התכניקה", הקימת על יד "ועד הלשון העברית" בירושלים וכבאי כחה של זו.

המלון גוּפו אף הוא יוצא בהוצאת אותו ועד הלשון. לפי זה יש לראות את המונחים שבספר כהצעותיו המוסמכות של "ועד הלשון".

וגם דבר זה יזכר נא כאן, כי מסדרי הספר, וכן מסייעיהם כלם – עשו במלאכתם, מתחלה ועד סוף, כמתנדבים, בלי כל תגמול בצע. גמולם היחידי – תקנת הלשון העברית ותועלת הרבים.

 

בשם הועדה למונחי התכניקה שעל

יד ועד הלשון העברית בא"י, סניף

תל-אביב, ובשם מסדרי המלון

ח. נ. ביאליק

תל-אביב, י"א תשרי תרפ"ט       

 

 

נ. ב.   על-פי החוזה שבין ועד הלשון העברית בארץ ישראל ובין הוצאת אולדנבורג, חברת מניות במינכן יוצא המלון הזה – דוּגמת המלוֹן הרומני – כתוספת עברית לכרך הראשון של "המלונים המצוירים לתכניקה" ( I. T. W ) הוצאת החברה הנ"ל. בכרך הלועזי נתונים, כאמור למעלה בהקדמה, כל המונחים בשש לשונות לועזיות (מלבד הרומנית) ובצרוף ציורים רבים, הבאים בצדם של כל מונחי פרקי המכונות וכלי המלאכה והנוסחאות החשבוניות. מי שיש בידו הכרך הלועזי בן שש או שבע השפות יספח אליו את הטופס העברי. ומי שאין הכרך הלועזי בידו – יוכל להשיגו אצל בימ"ס הספרים "מוריה" בתל-אביב (א"י), שבידו נמסר הממכר הראשי של הספרים הוצאת ועד הלשון העברית בירושלים.

ובזה רואה ועד הלשון העברית בירושלים חובה נעימה לעצמו להביע ברבים את תודתו להוצאת שלומן-אולדנבורג הנכבדה על העין היפה שנהגה בו – בועד הלשון – בהקלה לו מן הצד הפורמלי את אפשרות הפרסום של המלון הזה כתוספת למלונה שלה, מה שהוא דבר השוה לשני הצדדים.

 

***

 

מִלּוֹן לְמֻנְּחֵי הַתֶּכְנִיקָה יצא לאור על ידי ועד הלשון העברית, ירושלים תרפ"ט.

הערה: במהדורה המודפסת באים רק מונחים עבריים והפניות למילון שלומן-אולדנבורג. במאגר המונחים נוספו המונחים באנגלית.