טכניקה (תש"ו)

סריקות   

הקדמה – מִלּוֹן לְמֻנְּחֵי טֶכְנִיקָה

 

א

פִּרְקֵי מְכוֹנוֹת, כְּלֵי-מְלָאכָה, רִתּוּךְ

שִׂרְטוּט טֶכְנִי וּמֵכָנִיקָה

עברי – אנגלי – צרפתי – גרמני

ובו

975 ציורים ונוסחאות

 

כתום שבע עשרה שנים לפרסום "המלון למונחי התכניקה, פרקי מכונות וכלי מלאכה הנהוגים ביותר" מגיש ועד הלשון העברית לציבור מהדורה שנייה מורחבת ומעובדת עיבוד חדש.

בהכנת הספר הזה פתח ועד הלשון כבר בקיץ תרצ"ה, ובאדר תרצ"ו נכנסה הוועדה, שנתכוננה לשם כך, לפעולתה.

חברי הוועדה היו: ה' יחיאל גרינפלד ז"ל, ה' נ' שיפריס וה' דוד שמעונוביץ – כלם חברי ועד הלשון, ונלוו עליהם אינג' א' ויזנסקי, אינג' מ' פלדשטיין, שהיה בא כוחה של אגודת האינג'נירים והארכיטקטים בוועדה. ה' ש' ייבין, לשעבר המזכיר המדעי של ועד הלשון בתל-אביב, שימש מזכיר לוועדה זו (במספר ישיבות השתתף גם ה' אינג' ש' אירמאי. בזמן חופשתו של מר ייבין [תשרי-ניסן תרצ"ז] שימש מר י"א זידמן מזכיר).

יותר משלוש שנים ומחצה נמשכה בדיקת המונחים על ידי הוועדה הנזכרת, שהקדישה לכך 71 ישיבות, עד שסיימה את קריאתה השנייה בכסלו ת"ש.

מחמת קשיים כספיים חמורים, שנתקל בהם ועד הלשון בפרוס מלחמת העולם השנייה, נפסקה הכנת המהדורה לחלוטין. אך בשנת תש"ב פורסם לקט מתוך החומר, שנידון בוועדה, אף כי לא בצורה מושלמת, בשם "מלון למונחי מסגרות ונפחות".

משפרש מר ייבין מעבודתו במזכירות ועד הלשון, עבר הטיפול במלון זה לידי ד"ר זאב בן-חיים, המזכיר המדעי של ועד הלשון בירושלים. 

 

באדר א' תש"ג סוכמו תוצאות פעולתה של הוועדה בתל-אביב בחוזר מקיף ונמסרו לאנשי הלשון ולבעלי מקצוע רבים, מבין הקשורים במוסדות טכניים להוראה ולמעשה, וכן לאישים שונים, לשם עיון מוקדם לפני עריכת המלון לדפוס. כראוי לספר הכולל את המונחים החיונים ביותר בכל ענפי הטכניקה זכה המלון לתשומת-לב ערה מאוד מצד אנשי המקצוע, ובייחוד מצד הטכניון העברי שבחיפה.

הגיעו אל מזכירות הוועד הערות והצעות לאלפים, ודבר שאינו צריך להיאמר הוא, כי הצעות התיקון היו לא רק שונות אלו מאלו, אלא לעתים אף סותרות זו את זו. סיכומן, שהוכן לצרכי הדיון בוועדה, השתרע על פני 24 עמודים.

לחברי הוועדה המרכזית הזאת נתמנו: יו"ר אינג' ש' קפלנסקי (טכניון), סגן יו"ר י"א רבין (ועד הלשון); חברים מטעם ועד הלשון – אינג' ס' גולדברג (מזכיר כבוד) וה' נ' שיפריס; מטעם הטכניון – ה' י' ארליך, פרופ' י' ברויר; מזכיר הוועדה הוא אינג' ש' אירמאי (בזמן האחרון – אחרי סיום חיבור המלון – נצטרפו לוועדה: "אגודת האינג'ינירים והארכיטקטים בארץ-ישראל" ו"הסתדרות המהנדסים, האדריכלים והמודדים" שעל-יד ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל).

מיד נתחוור לוועדה, שלא ראוי לתכון פעולה חדשה ולבצעה, כל עוד לא נבחנה הצעת המהדורה השנייה הזאת בחון היטב; שכן זו הדרך הטובה ביותר לבירור מחודש של מונחים טכניים עיקריים. הוועדה עסקה אפוא במלון זה מאייר תש"ג ועד ניסן תש"ה וייחדה לו 62 ישיבות, מלבד הישיבות של ועדות-משנה וישיבות-הכרעה מורחבות בחיפה ובירושלים, שבאחדות מהן השתתף פרופ' נ"ה טורטשינר. הייתה זו עבודה ממושכת ורבת-יגיעות, הן בדיונים שבעל-פה והן בחליפת-מכתבים בין הוועדה, בין מר נ' שיפריס, ששימש גם בא כוחה של הוועדה בתל-אביב, ובין המזכיר המדעי בירושלים, שבידיו נתרכזה עריכת המלון לדפוס.

לוועדה הוברר – ועל כך עמדו כבר אחדים ממעירי ההערות – כי פגום הבסיס, שהושתתה עליו המהדורה הראשונה, שכן המלון שבהוצאת שלומן-אולדנבורג ( Schlomann-Oldenbourg, Illustrierte Technische W örterbü cher. Bd. I. die Maschinenelemente und die gebr ä uchlichsten Werkzeuge, M ü nchen-Berlin 1920 ) , לקוי ביתר מכאן ובחסר מכאן . היה הכרח להוסיף את מונחי-הריתוך (פרקים ל"ח-מ'), שלא ייתכן כי ייפקד מקומם במלון המכוון לסיפוק הצרכים האלמנטריים של הטכנאי; אף הורחבו באופן ניכר פרקי הסרטוט (מ"ג) והמיכניקה (מ"ד). הספר הלועזי הנ"ל לקוי לעתים קרובות גם בכך, שאין הלשונות מכוונות זו אל זו היטב, ובייחוד הנומנקולטורה האנגלית היתה צריכה תיקון. בבירורן של שאלות אלו נסתייענו הרבה במלון הטכני הגדול בן שבע לשונות שבהוצאת פיטמן ( Pitman`s Technical Dictionary etc., compiled by Ernest Slatter, 5 Vols., London 1929 ). מעתה לא נצטמצמה הכנת הספר שלפנינו בבדיקת המונחים העבריים, שבאו במהדורה הקודמת בלבד, אלא נתרחבה לכדי עיבוד חדש, במלוא מובנו של הביטוי, של החלק העברי והלועזי כאחד.

המונחים הלועזיים למונחי הריתוך הוסמכו בעיקר על הקונטרס למונחי ריתוך, שהוצא ע"י הסתדרות האינג'ינירים בגרמניה ( Dictionary of Welding Terms; English-German-Russian, VDI-Verlag GMBH, Berlin NW7. ), ולעיני הוועדה היו הצעות למונחים עבריים, שעובדו ב"וועדה לחקלאות ומלאכה" של ועד הלשון, והרשימה שפורסמה בקובץ "דרכי-הטכניקה" בעריכת אינג' ס' גולדברג (הוצאת "הסתדרות המהנדסים האדריכלים והמודדים").  מר זקס, מדריך לרתכות בטכניון העברי, סייע בהערותיו ובהצעותיו.

מונחי המיכניקה נידונו בוועדת-משנה מיוחדת המורכבת ממורי הטכניון, והם: פרופ' פ' אולנדורף , ד"ר ה' נוימן , פרופ' א' צ'רניבסקי ופרופ' א' שברין.

אנו מקווים, שעריכה ממושכת זו של המהדורה החדשה, שאמנם עיכבה לשנים אחדות את פרסום הספר, הייתה לברכה בבירור שאלות-לשון חשובות וסללה את הדרך להשגת האחידות המבוקשת בטרמינולוגיה הטכנית.

 

עקרונותיו ודרכי עבודתו של ועד הלשון בכלל, כפי שהם רמוזים בהקדמתו של ביאליק למלון הקודם, שרובה מתפרסם גם כאן [לא הובא כאן, ראו הקדמה למילון טכניקה תרפ"ט] , היו נר לרגלי העוסקים בחיבור הספר הזה. מן הנמנע לצרף נימוקים לכל קביעותיו של ועד הלשון במלון הזה – פרטים אחדים הוסברו ב"לשוננו" – כי תיאורם היה קובע ספר לעצמו (עיין נ' שיפריס: עושף, מקוף, "לשוננו" כרך י"ג עמ' 150–151. ז' בן-חיים: סנק, שם עמ' 151–160; חד, חוד, חדד, חריף, חורפה, השחז, שם כרך י"ד עמ' 190–193). במלון זה הושגה הסכמה כמעט בכל המלים המובאות בו, ואין להעלים את העובדה, שלא תמיד הניחה זו את דעתם של כל המשתתפים בעבודה. מספר מונחים ניתנו בדרך פשרה לפי שתי אפשרויות, והשימוש של בעלי-המקצוע במשך תקופת זמן מסוימת יגזור מה לקיום ומה לגניזה.

ועוד זה ראוי לציון מיוחד: ברווח הזמן שבין שני המלונים נתרחבה ונסתעפה פעולתו של ועד הלשון והקיפה יותר מן 30 ועדות מקצועיות לענפי מלאכה ומחשבה שונים. כל אותו נסיון של ועד הלשון, שנצטבר במשך השנים הללו, הובלע במלון הזה, מונחים שונים חזרו ונבחנו בכור הדיונים גם בוועדות אחרות.

הערות להצעת החיבור הזה שלחו (נוסף על חברי הוועדות הנזכרים): אינג' ר' איזנשטדט , ד"ר א' בר-אלי , ה' ב' זוסמן , אינג' א' טברסקי , ד"ר ת' מוצקין ואינג' י' שפיץ , שהמציא לנו הערות חשובות לכל המלון.

כן הייתה לפני הוועדה ביקורת המהדורה הראשונה למ' כהן ("לשוננו" כרך א' עמ' 462 ואילך).

את הציורים סרטטו האדריכל א' איזנשטדט ואינג' ש' ברלינסקי , לפי בחירתו ובהשגחתו של פרופ' מ' קורריין , מן הטכניון העברי בחיפה. והמבין יכיר, שגם בשטח זה הוכנסו שיפורים והרחבה לגבי המצוי במלון הלועזי הנזכר.

[במהדורה המודפסת:] בהדפסת המלון הוחל לפני יותר משנתיים. בכך נהנינו ממומחיותו של מר מ' נרקיס, מנהל בית הנכות "בצלאל" בירושלים, שקיבל על עצמו את ההשגחה על צורתו החיצונית של המלון ועל הדפסתו; הוא דאג להתאמת הציורים ולצירופם לגלופות. נוסף על כך אנו חייבים לו תודה על מונחים אחדים בפרק הסרטוט.

הגלופות הוכנו בצינקוגרפיה "צל-אור" שבתל-אביב.

לצערנו לא ניקה הספר מטעויות דפוס, אך הן ניתקנו בדרך כלל במפתחות. אותן הטעויות, העלולות להטעות, אנו מביאים בלוח מיוחד, ויואל-נא הקורא לתקנן במקומן. מזכירות ועד הלשון תקבל ברצון הצעות לתיקונים בשביל המהדורה הבאה.

מר י' בן-צבי , בעל בית הדפוס "מרכז" ופועליו ה"ה סבן ושטדלר עשו כמיטב יכלתם למען דיוקה ויפיה של ההדפסה.

מלון זה לא היה רואה אור בצורתו זו, אילולא עזרתו של י' מנוח, איש דגניה למפעל. הוא המציא לוועד הלשון את מרבית הכספים הדרושים לפרסום הספר על-ידי תרומות, שאסף ממוסדות ואישים למען ה"קרן למונחי חקלאות ומלאכה" שעל-יד ועד הלשון.

ועד הלשון מחזיק טובה לכל אלה, שסייעו בחיבור המלון הזה ובהדפסתו, איש איש כפי חלקו. כולם יעמדו על הברכה.    

  

***

 

המלון למנחי טכניקה עברי-אנגלי-צרפתי-גרמני יצא לאור על ידי ועד הלשון העברית בסיוע הקרן למונחי חקלאות ומלאכה ובהשתתפות מוסד ביאליק, ירושלים, תש"ו.