צמחי א"י (תרע"ג)


הקדמה הצְּמָחִים הַמְצוּיִים בָּאָרֶץ

רשימה א.

 

בישיבות ועד הלשון של זמן הקיץ תרע"ג עסק הועד ביחוד בשמות הצמחים המצויים בארץ ובמנחי גני הילדים.

שמות הצמחים וחלקיהם הם אבן המחלקות בבית ספרנו החדש שבארץ, שהמקצוע הזה לוקח בו חלק הגון כראוי לעם היושב על אדמתו. מורי הגליל, הראשונים התחילו לעסק בזה ברצינות, קראו שמות לצמחים כפי שמצאו סמוכים להם מן התלמוד ומן השפה הערבית, והמורים שביהודה המציאו להם שמות אחרים וג"כ על יסוד התלמוד והשפה הערבית: ועד הלשון השתדל להביא את הנגודים "לעמק השוה" עד כמה שהשמות מתאימים באמת לצמחים, ולקח לו לקו את ספרו של המלֻמד עמנואל לו (Aramäische Pflanzennamen, J. Löw 1889), ואת רשימות "צמחי ארץ ישראל" של המנוח מר ספיר ב"החנוך" שנה ב' – ורק אם לא נמצאו שמות לצמחים קבע הועד שמותם על פי שמם הערבי.

השמות מתורגמים בערבית (תחת העברית), בשמם המדעי ברומית וגם בצרפתית (משמאל לימין) ובאשכנזית (תחת הרומית).

 

הרשימה הזאת עֻבדה ע"י חבר ועד הלשון מר ישראל איתן, מורה לידיעות הטבע בגמנסיה העברית בירושלם.

 

*** 

 

רשימת "מֻנחי-הצמחים" עברית-ערבית-רומית-אשכנזית התפרסמה בזכרונות ועד הלשון מחברת ג (תרע"ג) עמ' 12–17; נתפרסמה שנית בזכרונות ועד הלשון מחברות א' ב' ג' (תרע"ב-תרע"ג / תרפ"ט), עמ' 89–94.