צמחי ארץ ישראל (תש"ו)


הקדמה – צִמְחֵי אֶרֶץ-יִשְרָאֵל

שְׁמוֹת הַמִּשְׁפָּחוֹת וְהַסּוּגִים

 

ברשימת השמות, המתפרסמת להלן, נכללו כל צמחי-הבר של ארץ-ישראל ואותם צמחי-התרבות הנפוצים בה ביותר. ועד הלשון מוסיף בכך חוליה חדשה בשרשרת פעולותיו בשדה הטרמינולוגיה הבוטנית (זכרונות ועד הלשון א-ג עמ' 89–95; "לשוננו" כרך ג' עמ' 318–322; ילקוט הצמחים, מילון ב' של מילוני ועד הלשון), והוא משלים את שהחל לפני יותר מי"ז שנים.

באותו פרק העמיד ועד הלשון, בשיתוף המחלקה לבוטניקה של האוניברסיטה העברית, ועדה מיוחדת (שחבריה היו: פ' אוירבוך ז"ל, מ' אזרחי, ח"נ ביאליק ז"ל, י' פיכמן; מומחים: ד"ר א' איג ז"ל, ד"ר מ' זוהרי, ה' י' מרגולין, גב' ד"ר פינבורן וד"ר י' ריכרט) לשם קביעת המונחים, שנזקקו להם מחברי ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל". ועדה זו לא הגיעה לכלל דיון בשמות הצמחים, והללו ניתנו שם שלא על דעתה.

משהוחל בשנת ת"ש בהכנות למהדורה השנייה של המגדיר, באו מחבריו בדברים עם ועד הלשון, וכתוצאה מן המשא ומתן נתכוננה בתל-אביב הוועדה לקביעת שמות הצמחים, שנכנסה לתפקידה בכסלו של אותה שנה. לחבריה נתמנו: מטעם ועד הלשון – האדונים פ' אוירבך ז"ל, מ' אזרחי, ד"ר ש' טשרניחובסקי ז"ל וי' פיכמן; כמומחים למקצוע – ד"ר מ' זהרי וד"ר נעמי פינבורן (מן האוניברסיטה), ש' דובדבני (פרדס חנה), מ' כרמי (עין חרוד), י' מרגולין (מכון לביולוגיה בתל-אביב) וד"ר י' ריכרט (מהתחנה לחקר החקלאות ברחובות), ש' ייבין, המזכיר המדעי של ועד הלשון בתל-אביב בעת ההיא, שימש אף מזכיר הוועדה הזאת.

עד אייר תש"ב התכנסה הוועדה בתל-אביב 17 פעמים, ולבסוף נפסקה פעולתה מפני הקושי לזַמֵּן יחד את כל חבריה תושבי מקומות שונים.

בשנת תש"ד, כשגבר הצורך לסיים את המלאכה עם התקדמות הכנתו של הספר לדפוס, הועבר הטיפול בחומר הזה לידי מזכירות הוועד שבירושלים. אז נבחרה ועדת-משנה מן החברים הירושלמיים, והוטל עליה להכין את הצעותיה ולהביאן לפני מליאת הוועדה. חברי ועדת המשנה היו: ד"ר זהרי, ש' ייבין, ד"ר פינבורן, וצורף אליה גם ה' אמוץ כהן, מורה בגימנסיה העברית (בישיבה הראשונה השתתף גם מר אביזוהר). מזכיר הוועדה שימש מעתה ד"ר זאב בן-חיים, המביא רשימה זו לדפוס.

ועדת המשנה פעלה למן כ"ד בשבט תש"ד ועד כ"ו באדר תש"ה והביאה את מלאכתה לידי גמר. בתמוז מסרה היא את סיכום הצעותיה, בצורת חוזר, לחברי הוועדה המלאה, לחברי ועד הלשון בכללו ולאנשי מקצוע שונים – לשם עיון מוקדם וחוות דעת. בתוך תקופה זו נתכנסה הוועדה במלואה בתל-אביב פעם אחת ודנה על כמה שאלות עקרוניות ועל מספר מונחים. בכ"ה במרחשון תש"ו נתקיימה בירושלים ישיבת-הכרעה של מליאת הוועדה, ובה נתאשרה הרשימה לפרסום. למן שבט תש"ד ועד כ"ו במרחשון היו אפוא 20 ישיבות, חוץ מפגישות תכופות ובירורים עם מומחים בשעת עריכת הרשימה לדפוס.

הוועדה מחזיקה טובה למר אוריה פלדמן, עורך "הטבע והארץ", על שסייע בידה בהערות חשובות לשמות שונים, ולגב' א' גרינברג על עבודתה בהכנת הרשימה. על הגהה עבר גם פרופ' נ"ה טורטשינר.

המטרה, שהציבה הוועדה לעצמה, היתה: קביעת שמות הצמחים לצרכי המחקר וההוראה של הבוטניקה בזמננ ו, על יסוד דרישה וחקירה במקורות לשוננו וזיהוי השמות, המצויים בספרותנו לתקופותיה. לנגד עיניה היה תדיר לא רק ספרו המופתי של עמנואל לעף, אלא אף פרסומים אחרים, העוסקים בזיהוי צמחים ובבירור שמותיהם, בייחוד אלה שנדפסו בכתבי עת המדעיים והמקצועיים בארץ. כן הסתייעה היא במידה ניכרת בנומנקלאטורַה הערבית, הן זו המצויה בספרות הבלשנית והמקצועית בערבית, הן זו הנוהגת בלשון העממית בלבד, הידועה לאחדים מן חברי הוועדה גם מתוך מגעם האישי עם האוכלסים הערביים בארץ ומחוץ לה.

כאן המקום לציין, שפרשת זיהוי שמות הצמחים עדיין רחוקה משלמות, ורבים מן השמות המקוריים זהותם עדיין בחזקת שמא. במקרים כאלה נמנעה הוועדה להשתמש בשם המפוקפק המצפה לבירורו, והעדיפה ממנו אפילו את השם הלועזי (עיין למשל מספר 911 ["משפחת הטליתיים"]).

הואיל והוועדה ראתה את עיקר תפקידה בהנהגת שימוש אחיד וקבוע של שמות הצמחים, הדרוש כל כך בהוראת המקצוע, בחרה רק אחד מבין יתר שמות הנרדפים, השכיחים בספרותנו לרוב. היעדר שאר השמות הנרדפים אינו צריך אפוא להתפרש כשלילת זיהוים . בדרך כלל ביכרה היא את השם העברי הקדום, במידה שזיהויו ברור לחלוטין, על פני שם מחודש, וסטתה מעיקרון זה אך במקרים מועטים ומטעמים מיוחדים (עיין המספרים 699 [אֹרן], 735 [ינבוט]). רק בשמות אחדים נראה לוועדה הכרח לצרף הנמקה והסברה מיוחדת, והיא מקווה שבדרך כלל יהיו בחירתה וקביעתה מובנות בנקל ויתקבלו על דעתם של המעוניינים.

עם כל שאיפתה לזַכות את אנשי המקצוע בפרשת-שמות עברית מקורית, נמנעה הוועדה מלתפוס מרובה והשאירה שמות מסוימים בלעזם, בעיקר כשהם גזורים משמות פרטיים, או שאינם שכיחים ביותר, ונלאתה למצוא להם מקבילים עבריים נאותים. כאן מקום למהדורות הבאות לתיקונים ולשכלולים.

בחלק הלועזי הסתפקה הוועדה בשמות הלטיניים, המדעיים שידיעתם נפוצה בחוג רחב של בעלי המקצוע, מורים, גננים וחקלאים בכלל, ולאו דווקא בקרב חוג מצומצם של חוקרים. הבאת השמות הלועזיים בלשונות חיות כאנגלית, צרפתית וגרמנית נוסף על המדעיים, היתה מצרכת בירורים ממושכים כדי למצוא את המקבילים המדויקים, ולא נראתה תועלת מיוחדת בכך.

ניקודם של שמות שונים, במקרים העלולים לעורר ספק, נעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לדקדוק של ועד הלשון.

 

ירושלים, אדר א' תש"ו.

 

הערות כלליות

א) שמות המחלקות מובעים ע"י הסופית -נִיִּים, כגון מחלקת הַמַּחְטָנִיִּים = Coniferia , מחלקת הַשַּׁרְכָנִיִּים = Filicinae , מח' הַגְּנֵטָנִיִּים = Gnetales ; אבל משפחת גְּנֵטִנִיִּים Gnetaceae.

ב) בשמות המשפחות נוהגים הכללים הבאים:

1. משם צמח עברי לא-מורכב גוזרים את שם המשפחה ע"י הסופית -יִּים , לפי כללי הלשון. כגון: וֶרֶד – מש' הַוַּרְדִּיִּים, גֹּמֶא – מש' הַגָּמְאִיִּים, כַּדּוּרָן – מש' הַכַּדּוּרָנִיִּים, יַעְרָה – מש' הַיַּעְרָתִיִּים, רִכְפָּה – מש' הָרִכְפָּתִיִּים, פַּעֲמוֹנִית – מש' הַפַּעֲמוֹנִיתִיִּים.

2. משם צמח מורכב על דרך רַב-רֶגֶל, גוזרים את שם המשפחה ע"י תוספת –יים (כנזכר ב-1), כגון מש' הָרַב-רַגְלִיִּים.

3. שם צמח מורכב משני שמות, כגון עֵץ-הַשֶּׁמֶן, כַּף-הַצְּפַרְדֵּעַ, עֶדְשַׁת-הַמַּיִם, אֶלֶף-הֶעָלֶה, אינו משתנה, ומוסיפים לו רק את המלה משפחת, כגון מש' עֵץ-הַשֶּׁמֶן וכדומה.

4. לשמות משפחה, שאינם מתייחסים על שם צמח מסוים , והם נקבעו ע"פ תכונות ידועות של המשפחה, אין צורה חיצונית קבועה, והכל הולך אחר המלה העברית, המביעה את התכונה הנידונה, כגון: מש' המֻרְכָּבִים, הַמַּצְלִיבִים, הַזִּיפָנִיִּים, הַשִּׂפְתָנִיִּים (מן זִיפָנִי, שִׂפְתָנִי ואין לערבבם בסופית לשמות המחלקה).

5. משם צמח לועזי גוזרים את שם המשפחה ע"י השמטת הסופית הלועזית והוספת -יִּים לעיקרו של השם, כגון: אַיְלַנְתּוּס – מש' הָאַיְלַנְתִּיִּים, אַסְקְלֶפִּיָּס – מש' הָאַסְקְלֶפִּיִּים, סוֹלָנוּם – מש' הַסּוֹלָנִיִּים, סַנְטָלוֹם – מש' הַסַנְטָלִיִּים, גֵּרָנִיוֹן – מש' הַגֵּרָנִיִּים, סַלְוָדוֹרָה – מש' הַסַּלְוָדוֹרִיִּים, בִּיְגנוֹנִיָּה – מש' הַבִּיגְנוֹנִיִּים, פְרַנְקֵינִיָּה – מש' הַפְרַנְקֵינִיִּים, מוֹרִנְגָּה – מש' הַמּוֹרִנְגִּיִּים.

הערה א): תן דעתך על ההבדל בין השם הגזור משם-צמח עברי כגון יַעְרָה – יַעְרָתִיִּים ובין הגזור משם-צמח לועזי כגון מורינגה – מורינגיים (ולא מורינגתיים). המגמה היא להשאיר את השם הלועזי (שלא נמצא לו שם מקביל עברי) בצורה הקרובה למקור, היינו Moringaceae . הוא הדין למשל סולניים מן סולנום, ולא סולנומיים, כי גם בלועזית נשמטה הסופית.

הערה ב): יוצאים מן הכלל הזה אחדים משמות הצמחים הלועזיים שנפוצו בעברית עד שנחשבים לעבריים, כגון: אִירוּס – מש' הָאִירוּסִיִּים, טָמוּס – מש' הַטָּמוּסִיִּים, טִלְיָה – מש' הַטִּלְיָתִיִּים (ולא אִירִיִּים, טָמִיִּים, טִלְיִים).

 

***

 

מלון לצמחי ארץ-ישראל (שמות המשפחות והסוגים) עברית-לטינית יצא לאור בהוצאת ועד הלשון העברית בסיוע מוסד ביאליק שעל-יד הסוכנות היהודית בארץ-ישראל, ירושלים תש"ו.