אריגה (תש"ז)


הקדמה – מילון למונחי אריגה

(מילון למונחי טכניקה, ספר שני)

באביב שנת תש"ב פנה ארגון חרשתני האריג שע"י התאחדות בעלי התעשייה, ביזמת הא' י' גפטר, אל ועד הלשון העברית בבקשה להושיב ועדה שתקבע את מונחי האריגה לשם פרסום מילון מיוחד למקצוע זה. ועד הלשון נענה לבקשה זו והרכיב ועדה, אשר לחבריה נתמנו האדונים אברהם אברונין (חבר ועד הלשון) וכמומחים ה"ה אינג'ינר י' גפטר, ד"ר פ' הורן וא' לויטרבך. הא' יחזקאל קוטשר, שהיה המזכיר המדעי של ועד הלשון בתל־אביב באותה שעה, שימש מזכיר לוועדה.

הוועדה נכנסה מיד לפעולתה, ובזמן הראשון התנהלה העבודה בקצב מזורז, בעיקר בידי ועדת־משנה, בהשתתפות ה"ה אברהם אברונין, פ' הורן ויחזקאל קוטשר, אשר הייתה עורכת שתי ישיבות לשבוע. עד אמצע תש"ד נדונו קרוב ל-600 מונחים, והם נשלחו ב־3 חוזרים לכל חברי ועד הלשון ולכמה מומחים לשם עיון וחוות-דעת, כמקובל בעבודת ועד הלשון. ההצעה הלועזית של המילון הוכנה ע"י ד"ר פ' הורן, בעיקר לפי המילון של שלומן-אולדנבורג ( Schlomann-Oldenbourg, Illustrierte Technische W örterbüc her, Band XVI: Weberei und Gewebe, M ün chen 1925 ). מה שנוגע למונחים העבריים למלאכת האריגה, שאבותינו עסקו בה מימי קדם, השתדלה הוועדה כמיטב יכולתה לנצל את אוצרות הלשון הטמונים בספרותנו העתיקה והסתייעה בכך בספרי עזר מדעיים.

משנתקבלו הערותיהם של חברים אחדים לחוזרים תוך חודשים אחדים, חידשה הוועדה את הדיון בחומר, ואחרי גמר העבודה הזאת חזרו המומחים (במקום מר א' לויטרבך, שפרש, נצטרף מר י' יוחננוף) והמזכיר לעיין בו מבחינת היקפו וסידורו ומצד התרגום הלועזי של המונחים. כתוצאה מן העבודה הזאת גדל מספר המונחים עד קרוב ל־800, והמונחים החדשים נדונו שוב בוועדה המלאה.

מילים מספר מובאות בשתי הצעות-מונחים ובמקרים מעטים אף בשלוש אפשרויות. מסדרי המילון מניחים כי גורל מונחים כפולים או משולשים אלה יהיה כגורל דוגמתם בשפות לועזיות רבות: או שיישארו כולם בשימוש או שלאחר תקופת זמן מסוימת יכריע השימוש של בעלי המקצוע בבחירת המתאים ביותר מבין המונחים.

המהדורה המודפסת: בראשית תש"ו נסתיימה מלאכת הבירורים, והחלק הראשון נמסר לדפוס. בשל קשיים טכניים נמשכה ההדפסה עד היום. על אף העובדה שהעבודה נמשכה קרוב לחמש שנים, ברור למסדרים שהמילון הזה אינו שלם; אך בגלל הרצון להביא כבר את פרי עבודת הוועדה בפני הציבור – הוחלט שלא לדחות את הדבר עוד ולהוציא את המילון בהיקפו הנוכחי בתקווה שיזכה למהדורה שנייה מורחבת.

הגלופות, רובן ככולן, מעשי ידי האדריכל א' איזנשטדט הן. המפתח המפורט הוכן ע"י מר יחזקאל קוטשר, שהמשיך לטפל במילון אחרי פרישתו מעבודת ועד הלשון בחורף תש"ה.

זכות מיוחדת במילון הזה למר אברהם אברונין, שלא חסך מזמנו בעבודת הוועדה, לד"ר פ' הורן, שהכין את החומר הלועזי והשתתף ללא לאות בכל הישיבות, ולמר י' גפטר, שיזם את המלאכה, השתתף בפועל בעבודתה המדעית של הוועדה וניצח על ההוצאה לפועל.

הוועדה מביעה את תודתה לה"ה יצחק אבינרי, אשר ברש, שמואל ייבין ונתן שיפריס, שהעירו הערות חשובות לחוזרי הוועדה.

ייזכרו לטוב גם ה"ה ד"ר זאב בן־חיים, המזכיר המדעי של ועד הלשון בירושלים, ד"ר עלי איזן, המזכיר המדעי בתל־אביב, ורעייתו הגב' ד"ר רות איזן, שסייעו בהצעות למונחים, בקריאת הגהות וכיוצא בהן.

מילון זה לא היה רואה אור, אילולא ארגון חרשתני האריג, אשר נשא כל הזמן בכל הוצאות הכנתו של המילון והדפסתו. יעמוד נא מוסד זה על הברכה, על שנתן יד להוספת ספר זה לשורת המילונים של ועד הלשון.

"מלון למונחי אריגה (מלון למונחי טכניקה, ספר שני) עברי–אנגלי–צרפתי–גרמני ובו 47 ציורים הוא מסדרת הספרים של הספריה המקצועית של ארגון חרשתני האריג ע"י התאחדות בעלי התעשיה בא"י", ירושלים, סיוון התש"ז.