אנטומיה (תשי"ז)


הקדמה - מילון למונחי האנטומיה

בד' בכסלו תש"ב נתכנסה הוועדה למונחי הרפואה של ועד הלשון (ר' להלן הרשימה) כדי לבדוק את תכנית פעולתה לאחר עיבוד ופרסום של רשימות מונחים כלליים ("לשוננו" כרך י, עמ' 91-89, 266-262, 372-369) , מונחי מיילדות ("לשוננו" כרך יא, עמ' 82-63), ובלניאולוגיה ("לשוננו" כרך יא, עמ' 255-248) .
הוועדה הגיעה לכלל דעה ששוב אין להסתפק ברשימות מקריות או בלקט מונחים בתחום ענף רפואי אחד, אלא צורך השעה הוא לעסוק עיסוק ממצה בטרמינולוגיה הרפואית לפי סדר מסוים של ענפי המדע הזה. בהתחשב בצורכי הוראת הרפואה באוניברסיטה לעתיד ראתה היא להקדים את האנטומיה לכל שאר המקצועות.
לשם ביצוע תפקיד זה מינתה הוועדה מתוכה ועדת-משנה שחבריה היו: ד"ר אפרים פורת ופרופ' יוסף יואל ריבלין מטעם ועד הלשון, ד"ר א' רבינוביץ (ז"ל), ד"ר ז' מונטנר ופרופ' א' סדובסקי - רופאים. פרופ' ל' היילפרין נצטרף אליה להשתתף בדיון על מערכת העצבים. מזכיר הוועדה היה פרופ' זאב בן-חיים.
בישיבות אחדות של ועדת-המשנה השתתפו לשם בירור עניינים מיוחדים פרופ' ה' אונגר (אנטומיה פתולוגית) ופרופ' י' ליבוביץ (פיסיולוגיה וכימיה).

בכ"ה בכסלו של אותה שנה נתאספה ועדת-המשנה בפעם הראשונה, כשלפניה רשימת הצעות, שהכין ד"ר א' רבינוביץ. רשימה זו הייתה כרוכה בהכנת "ספר האנטומיה והפיסיולוגיה" שלו, ודבר זה קבע את היקפה ואופייה, שכן כללה הרשימה רק את המונחים העיקריים ביותר וכמידת נחיצותם להשכלה המקצועית של האחות בבית החולים.

בסיוון של אותה שנה גמרה ועדת-המשנה את עיונה בחומר שהוגש לה, ובאב מסרה את מסקנות עבודתה למליאת הוועדה וכן לאנשי מקצוע שמחוצה לה. החומר שהעבירה ועדת-המשנה למליאה היה מורכב משני חלקים נפרדים: ( א) הצעות מוסכמות; (ב) שאלות טעונות בירור והכרעה בין מצד חשיבותן הלשונית או המקצועית ובין משום שלא הושגה אחדות הדעות בתוך ועדת-המשנה.

בא' במרחשוון תש"ג נתאספה שוב מליאת הוועדה כדי לדון בהצעה המוגשת וגם בהערות והצעות שנתקבלו מאת חבר הוועדה שישב בתל-אביב, ד"ר שמעון איינהורן (ז"ל), ומאת ד"ר בן-עמי וד"ר א' גולדשטיין, מחברי "ועדת המונחים" לשעבר של סניף ההסתדרות הרפואית בתל-אביב. בשבע ישיבות עד י"ח באדר ב' ביררה מליאת הוועדה את הטעון בירור והכריעה במה שצריך הכרעה, ועל ידי כך הושגו היסודות העיקריים וניתן הכיוון להמשך פעולתה של ועדת-המשנה.

רשימת ד"ר רבינוביץ הייתה - כנרמז - מכוונת לסיפוק צרכים דחופים, לפיכך ביקשה ועדת-המשנה עם סיום דיונה ברשימה הנ"ל לתת לעבודתה צורה קבועה ומבוססת יותר. ועדת-המשנה מצאה כי הדרך הטובה ביותר למיצוי המקצוע כולו הוא לערוך את החומר לפי נושאים, ובמשך עבודתה נתברר לה שהיא יכולה לפטור את עצמה משאלות מסובכות שבעריכה המקצועית של המילון למונחי אנטומיה, אם תעשה את הספר Nomina Anatomica יסוד לעבודתה (ר' פרטים להלן) . ספר זה, שיצא לפני כ-20 שנה, חובר על דעת ועדה מיוחדת של חֲבָרוֹת לאנטומיה בארצות אחדות, ובו תיקונים ניכרים בנומנקלאטורה הלטינית.

אף-על-פי שידוע לוועדה כי רופאים רבים עדיין אינם מצויים אצל המונחים הלטיניים המתוקנים, בכל זאת ראתה את עצמה מחויבת לקבוע במילונה אותם המונחים, שעל תקנתם שקדה ועדה בין-לאומית במשך למעלה מחמש-עשרה שנים.
המילון למונחי אנטומיה, שוועד הלשון עסק בהכנתו, ערוך אפוא כמתכונת הספר הלועזי הנזכר.

עד סיוון תש"ו נתקיימו ארבעים וחמש ישיבות, ובהן החליטה הוועדה כמעט על כל המונחים היסודיים באנטומיה חוץ ממערכת העצבים, אבל תוך דיוניה בפרקים אחרים קבעה גם בתחום זה מספר של מונחים.

לאחר מכן עסקה ועדת-המשנה בבדיקת כל הצירופים הלשוניים העולים מהחלטותיה העקרוניות של הוועדה, שכן אין להרכיב בדרך מכנית בלבד את המונחים היסודיים לביטויים, שתפקידם לשמש מקבילים עבריים לשמות המדעיים.

וכאן המקום להעיר כי הרבה נתלבטה הוועדה בקביעת התחומים, אילו מן השמות הלטיניים טעונים תרגום לעברית, ואילו מוטב להשאירם בלעזם. ראשית כול הייתה הסכמה גמורה כי על הוועדה להשתמש בהזדמנות הניתנת לה ולהכניס לשימוש במידת האפשר את המונחים העבריים, שנהגו במדע הרפואי העברי לפני דורות, ובייחוד בתקופת ימי-הביניים. עיון מעמיק יותר בחומר הזה - וספר המונחים למזי"א בעריכתו של טשרניחובסקי היה לוועדה לעזר רב - העלה כי במקרים לא-מועטים אין מונחים קבועים, ויש עמהם שמות נרדפים. בניצול החומר המסורתי שאפה אפוא הוועדה להסדרה ובחרה כמעט תמיד רק אחד מן המונחים הנרדפים.

במגמתה ליצור טרמינולוגיה עברית מדעית ברורה ומדויקת ניסתה הוועדה לקבוע לכל מונח לטיני (אם ראתה צורך לתרגמו) מונח עברי מקביל ולקיימו בכל הצירופים. למשל שמות שונים, שמציינים חלל ופתח, כגון  cavitas = חלל,  caverna = מחילה,  antrum = מערה,  sinus = גת,  apertura = מפתָּח , ostium = פתח,  orificium = פה,  meatus = מבוא,  aditus = כניסה,  foramen = נקב,  porus = חור - הריהם משמשים בקביעות כמקבילות ללטינית בכל הצירופים, אף כי מבחינה עניינית ניתן לעתים להחליף נקב בחור, מפתָּח בפתח וכדומה. הוא הדין במילים כגון medialis, intermedius, medius, medianus   ועוד. לאחר קביעה מוחלטת של כל המונחים היסודיים נתברר שניתן לחבר בנקל את השמות המורכבים, שמספרם רב באנטומיה, וכי אריכותם של השמות העבריים היא למעשה מותנית באריכותו של השם המדעי.

אין כוונת הוועדה לגזור על השימוש בשמות המדעיים הבין-לאומיים, אלא היא נתנה את דעתה על העובדה שהאנטומיה נלמדת גם מחוץ לרפואה, וחלקים עיקריים שלה מן הדין שיהיו בתחום ההשכלה התיכונית, לפיכך רצוי שיוגש לאלה החומר מוגדר וקבוע כמטבע-לשון עברי.

מונחים רבים שב- Nomina Anatomica הם חידושים, ומחברי הספר הלטיני ראו צורך להסבירם בהערות. מקצתן ראינו להביא בסוף מילון זה בתרגום עברי והוספנו עליהן הערות שהן צורך המונחים העבריים.

בשנת תש"ו נתפרסמו ב"לשוננו" כרך יד, עמ' 277-251, שלושת הפרקים הראשונים של מילון זה כדוגמה לדרך עבודתה של הוועדה, וניתנה על ידי כך לבעלי המקצוע ההזדמנות לעמוד על טיבו של המילון המתפרסם עתה ולהציע תיקונים ושכלולים.

בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה" השתתף בהשלמתה של הכנת המילון לדפוס על ידי סכום כסף, שהקציב לעבודה זו בשנת תש"ט.

בחודש סיוון של אותה שנה נתחדשה עבודת הוועדה, והשתתפו בה הא' פרופ' זאב בן-חיים, פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני, פרופ' י' ליבוביץ, ד"ר ז' מונטנר, פרופ' א' סדובסקי, ד"ר אפרים פורת, ד"ר א' רבינוביץ (ז"ל), פרופ' יוסף יואל ריבלין, ד"ר י"ל רוקח (ז"ל). כמזכיר שימש ה' מאיר מדן. במשך עשר ישיבות חזרו ונידונו מונחים רבים שהצריכו עיון וליבון נוסף, וכן נתבררו הצירופים והיסודות מצד המקצוע והלשון. מסקנות הוועדה נשלחו בטבת תש"י בחוזר לחברי ועד הלשון ולמומחים במקצוע.

בתשובה על חוזר זה נתקבלו הערות מאת הא' ד"ר מ' רובי (רובינגר; ז"ל), ד"ר עלי איתן, ד"ר מ' בן-עמי, ד"ר א' גולדשטיין. ב- 4 ישיבות נוספות מאדר תש"י עד מרחשוון תשי"א נידונו ההערות הנ"ל. במרחשוון תשי"א נשלח חוזר נוסף של מונחים, ולאחר בירור נוסף של הדברים ערך פרופ' ז' בן-חיים, בהשתתפותו הפעילה והמסורה של ד"ר א' רבינוביץ ז"ל, את המילון לדפוס.

מונחים רבים מן הכלולים במילון זה הועמדו במשך הזמן – בעוד העבודה נמשכת – לרשותם של מחברים שונים, כגון א' סדובסקי ("תורת המיילדות", "מחלות נשים"), א' רבינוביץ ("ספר האנטומיה והפיסיולוגיה"), מ' רובי ("מילון רפואי"). האקדמיה ללשון העברית בישיבתה ביום י' באדר ב' תשי"ז סמכה את ידה על המונחים הכלולים במילון זה.

המהדורה המודפסת: בהתקנת הטופס לדפוס סייע הא' דוד כהן, מעובדי לשכת האקדמיה בירושלים. לשימושם של המעיינים נספחו למילון מפתחות אלף-ביתיים בעברית ובלטינית. המפתח העברי הוכן ע"י הגב' בלהה בר, מעובדי לשכת האקדמיה בתל-אביב, והמפתח הלטיני ע"י הגב' חנה רוזן מירושלים; אגב הגהה העירו שתיהן על כמה טעויות, שתיקוניהן ניתנים ברשימה מיוחדת בפתיחת המילון . הגב' בלהה בר אף השתתפה בקריאת ההגהה של שני המפתחות. ההערות שבסוף המילון, הלקוחות מ- Nomina Anatomica , תורגמו ממקורן הגרמני ע"י הא' ד"ר עלי איתן ומאיר מדן (שטיפל בהדפסת הספר מטעם ועד הפרסומים של האקדמיה ללשון העברית).

הוועדה למונחי הרפואה של ועד הלשון
ד"ר שמעון איינהורן, פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני, ד"ר א' פורת, פרופ' י' י' ריבלין – חברי ועד הלשון; ד"ר מ' ברכיהו, פרופ' ל' היילפרין, פרופ' י' ליבוביץ, ד"ר ז' מונטנר, פרופ' א' סדובסקי, פרופ' א' פייגנבאום, ד"ר א' רבינוביץ, ד"ר י"ל רוקח - רופאים; מזכירהּ - פרופ' ז' בן-חיים.

פרטי הספר NOMINA ANATOMICA

NOMINA ANATOMICA zusammengestellt von der im Jahre 1923 gewählten Nomenklatur-Kommission, unter Berücksichtigung der Vorschläge der Mitglieder der Anatomischen Gesellschaft, der Anatomical Society of Great Britain and Ireland, sowie der American Association of Anatomists, überprüft und durch Beschluss der Anatomischen Gesellschaft auf der Tagung in Jena 1935 endgültig angenommen. Mit besonderen Erläuterungen versehen von H. Stieve. Verlag von Gustav Fischer, Jena 1936.

בשעת הדפסת הספר הלך לעולמו ד"ר אלחנן רבינוביץ, שנשא במשך שנים רבות בעול יצירת המונחים הרפואיים העבריים ונתן הרבה מכוחו ומלבו לחיבור הספר הזה, ולא זכה לראותו גמור. תנצב"ה.

***

ביום א' בניסן תשי"ז (2 באפריל 1957) חתם שר החינוך והתרבות זלמן ארן על הודעה שהמילון למונחי האנטומיה אושר במליאת האקדמיה.
ההודעה פורסמה ב"רשומות", ילקוט הפרסומים 531, י' בניסן תשי"ז (11 באפריל 1957).

"מילון למונחי האנטומיה" עברי-לאטיני יצא לאור ע"י האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשי"ז.