קדרות (תש"י)


הקדמה – מִלּוֹן לְמֻנְּחֵי הַקַּדָּרוּת

עברי-אנגלי-צרפתי-גרמני

ובו 10 לוחות מצוירים

 

מילון זה הוא פרי עבודתה של הוועדה למונחי ארכיאולוגיה של ועד הלשון העברית.

ראשיתו בלקט מלים, שליקט מר ש' ייבין וחיברן להצעת-יסוד למונחי קדרות והגישה לחברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. משעברה הוועדה למונחי הארכיאולוגיה לרשותו של ועד הלשון העברית, העבירה החברה הנ"ל את ההצעה הזאת עם שאר החומר שנצטבר בידה לידי מזכירות ועד הלשון במרחשוון תש"א.

לאחר הכנות ממושכות הוחל הדיון במונחי הקדרות במרחשוון תש"ב. הקריאה הראשונה הצריכה שתים עשרה ישיבות ונסתיימה באלול תש"ב. מחמת מאורעות מלחמת העולם השנייה והפרעות אחרות, שפגעו קשה במיוחד בוועדה זו – רוב חבריה היו דרים אותה שעה בערים שונות – חלה הפסקה ארוכה בפעולת הוועדה, ולא נתחדשה זו אלא במרחשוון תש"ז.

אחת עשרה ישיבות נוספות, למן מרחשוון תש"ז ועד טבת תש"ח, היו נחוצות לשם גמר הדיון במונחי הקדרות בקריאה השנייה והשלישית. מאותו זמן ואילך נמצא המילון בשלב העריכה וההכנה לדפוס.

מלאכת העריכה, שהחלה בעצם ימי מלחמת השחרור, נשתהתה כמה שהיות. חלוקת החומר לפרקים פרקים לפי עניינים, בדיקת המונחים הלועזיים וכן בחירת הציורים הדרושים להדגמת המונחים – כל אלה חייבו שיתוף פעולה של אנשים אחדים, שהיו רובם עסוקים בתפקידים אחרים, בין צבאיים ובין אזרחיים, ולא עלתה בידם להתפנות לכך אלא באקראי.

מטרת המילון הזה כפולה היא. בראש וראשונה שאפה הוועדה לכלול בו את כל מונחי הקדרות הדרושים לארכיאולוג בעבודתו ובספרות המדעית במקצוע הזה, אך כיוון שבקדרות מעוניין גם הציבור הרחב, בעיקר תעשיינים וסוחרים, ראתה הוועדה לשלב במילון מונחים רבים מתחום תעשיית כלי החרס החדישה – רבים ולא כולם.

חברי הוועדה היו האדונים: מ' אבי-יונה, ד"ר ע' בן-דור, פרופ' נ"ה טור-סיני (ועד הלשון), ש' ייבין (ועד הלשון), פרופ' א"ל מאיר, ד"ר ב' מייזלר, פרופ' א"ל סוקניק, י' פרס; ז' בן-חיים, מזכיר מדעי בוועד הלשון, שימש מזכיר הוועדה.  

הערות והצעות למונחים המציאו לוועדה: אינג' ש' אירמאי (הטכניון), ד"ר ע' איתן (ועד הלשון), גב' ה' גרוסמן-להמן, מומחית לתעשיית כלי חרס בירושלים, פרופ' מ"צ סגל (ועד הלשון), נ' שיפריס ז"ל (ועד הלשון), מפעלי חרושת ללבני חמר "נעמן" בחיפה ובית החרושת "כד וסל" בראשון לציון.

את המונחים הצרפתיים בדק וחלק מהם אף המציא לוועדה האב די-ווֹ ( Pè re R. de Vaux ). תיאום ראשון של המונחים הלועזיים בשלוש הלשונות עשה חבר הוועדה מר אבי-יונה . לאחר מכן, נטלו על עצמם את הטורח הזה להשלים ולבדוק את החומר בדיקה חדשה לאור התוספות, שהוספו בגוף המילון, חבר הוועדה ד"ר בן-דור וד"ר פ' כהנא ממחלקת העתיקות של הממשלה, ובעבודות טכניות שונות סייעה על ידם הגב' ל' מאיר ממחלקת העתיקות. ד"ר כהנא טרח גם הרבה בקביעת החלוקה האחרונה של הפרקים עם הגב' גרוסמן-להמן.

במלאכה זו, נוסף על מקורות ומילונים שונים נסתייענו בספרו של Albert Granger בתרגומו הגרמני (ל- Raymond Keller ), Die industrielle Keramik, Berlin, Verlag Julius Springer, 1908 , שנספח לו מילון מקצועי באנגלית, גרמנית וצרפתית.

הציורים שבלוחות ד'-י' הם מעשה ידי ה' נ' אביגד , שטרח גם באיסוף החומר והתאמתו לצורך זה, ואילו שבלוחות א'-ג' נעשו בידי ה' ר' להמן בסיועה של הגב' הלפרין . בקריאת ההגהות השתתפו גם ה' מ' מדן והגב' מ' קלאר (ועד הלשון). את המפתח התקינה הגב' מ' קלאר.

ועד הלשון מביע את תודתו לכל הנזכרים לעיל, איש איש על חלקו בחיבור המילון הזה.

כן מחזיק ועד הלשון טובה למחלקת העתיקות של הממשלה על השתתפותה בהדפסת המילון הזה על ידי כיסוי הוצאות הציורים והגלופות שבלוחות ד'-י' ולחברה העברית לחקירת ארץ ישראל, שקיבלה על עצמה שליש מן ההוצאות הכרוכות בהדפסת הספר.

ברוכים יהיו גם הצינקוגראפיה פיקובסקי ובית דפוס "אחוה" בירושלים על הביצוע הטכני של הגלופות ועל ההדפסה.  

 

 ***

 

מלון למנחי הקדרות (עברי-אנגלי-צרפתי-גרמני) יצא לאור על ידי ועד הלשון העברית והוועד המכין לייסוד האקדמיה ללשון העברית ובהשתתפות מוסד ביאליק, ירושלים, תש"י.