הקדמה - מילון למונחי המוסיקה
מילון זה, שבחיבורו עסקה הוועדה למונחי המוסיקה מטעם ועד הלשון העברית במשך שמונה שנים, כבר היה מוכן לדפוס בשעת ייסודה של האקדמיה ללשון העברית, שבאה לרשת את מקום ועד הלשון ולהמשיך את מפעלו. האקדמיה מוציאה את המילון וסומכת את ידיה עליו. שינויים והוספות, שהאקדמיה תחליט עליהם במשך הזמן, יתפרסמו בכתביה.
אין זו פעולת המינוח הראשונה של ועד הלשון העברית במוסיקה. כבר נתפרסמו במקצוע זה שתי רשימות מונחים, האחת ב"זכרונות ועד הלשון העברית" מחברת ו' (תרפ"ח), עמ' 48-47, והאחרת ב"לשוננו" כרך י"ד (תש"ו), עמ' 64-62. שניים מחברי הוועדה שהניחה את המונחים שב"לשוננו", השתתפו גם בוועדה שחיברה מילון זה, והם: אשר ברש וד"ר שלמה הופמן.
מר אשר ברש, המורה והסופר הדגול, שלמן הצטרפותו לוועד הלשון העברית בשנת תרפ"ט היה מעמודי התווך של המוסד ואף פעל בהכנות לייסוד האקדמיה ללשון העברית, השתתף כמעט בכל ישיבות הוועדה למונחי המוסיקה – למעלה ממאה ישיבות – עד פטירתו בי"א בסיוון תשי"ב. רבים מחידושיו נתקבלו על דעת הוועדה ובאו במילון זה.
ד"ר שלמה הופמן, שלפי הצעותיו, לרגל חיבור ספרו "בשבילי החינוך המוסיקלי", נתחברה רשימת המונחים השנייה הנ"ל, שימש מזכיר מקצועי לוועדה. הוא חיבר את החלק הלועזי, אף הוסיף עליו תרגום עברי, ששימש יסוד לדיוני הוועדה, והוא אחראי למילון מבחינה מקצועית. ד"ר הופמן לא פסק מעבודתו המסורה גם אחרי תום ישיבות הוועדה, ובמהדורה המודפסת - נתן עזרה חשובה מאוד בעריכת המילון לדפוס, בהכנת המפתח ובהגהות.
הוועדה החלה בעבודתה בטבת תש"ו, ובמשך שש שנים, עד סוף כסלו תשי"ב, נתכנסה למאה ועשרים ישיבות. מלבד מר ברש וד"ר הופמן היו חבריה עד סיום הדיונים מר א"ל פאיאנס, חבר ועד הלשון וחבר-יועץ של האקדמיה ללשון העברית (למן ניסן תש"י) ומר אפרים דרור (למן מרחשוון תש"ח). לפרקי זמן קצרים יותר השתתפו האדונים יצחק אדל (מטבת עד ניסן תש"ח), אלכסנדר אוריה בוסקוביץ (שתי ישיבות), אהרן ויז'נסקי (מאדר עד אייר תש"ז), מנשה רבינא (מתחילת העבודה עד אדר ראשון תש"ח), ד"ר חנן שטייניץ (מכסלו תש"ח עד טבת תש"י), ואברהם שלונסקי, חבר ועד הלשון העברית (ישיבה אחת). מזכיר הוועדה היה ד"ר עלי איתן, המזכיר המדעי של ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית בתל-אביב, והוא הביא מילון זה לדפוס.
לפי הנוהג בעבודת ועד הלשון קיבלה הוועדה את החלטותיה רק לאחר שדנה במונחים בשלוש קריאות ושלחה את הצעותיה בשלושה חוזרים אל כל חברי ועד הלשון, אל אנשי לשון שמחוצה לו ואל מספר רב של בעלי מקצוע. על החוזרים, שיצאו באייר תש"ו, בסיוון תש"ז ובשבט תשי"ב, נתקבלו הערות מאת האדונים האלה: פרופ' פ' אולנדורף, יריב אזרחי, דוד אטינגר, ד"ר שמעון איינהורן (חבר ועד הלשון העברית), פרופסור-משנה שרגא אירמאי, ישראל בורשטין, ד"ר זאב בן-חיים (חבר ועד הלשון והאקדמיה), יוסף גבעון, סעדיה גולדברג (חבר ועד הלשון), גבריאל גראד, אפרים דרור, ד"ר ברוך הראל, אהרן ויז'נסקי, שמואל ייבין (חבר ועד הלשון והאקדמיה), ד"ר יעקב כהן (חבר ועד הלשון וסגן-הנשיא של האקדמיה ללשון העברית), ד"ר מ' כ"ץ, מאיר מדן (המזכיר המדעי של ועד הלשון והאקדמיה בירושלים), פרופ' מ"צ סגל (חבר ועד הלשון וחבר-כבוד של האקדמיה), דניאל סמבורסקי, דוד רוזוליו, ד"ר חנן שטייניץ (העיר הערות חשובות גם לזיכרונות דברים מישיבות הוועדה, לאחר שנאלץ לפרוש ממנה) ופרופסור חיים שירמן (חבר ועד הלשון והאקדמיה).
תודת האקדמיה ללשון העברית והוועדה למונחי המוסיקה נתונה להנ"ל, וכן לאלה, שמונחים מספריהם וממאמריהם נתקבלו במילון זה, ביניהם מר יצחק אבינרי, שייחד למונחי מוסיקה ארבעה מאמרים ("על המשמר", אד"ר-אד"ש תש"ח).
המהדורה המודפסת: לפי התכנית הראשונה היה המילון עתיד לכלול כ-600 ערכים בעברית, באנגלית, בצרפתית ובגרמנית. אולם אגב הכנת החומר ודיוני הוועדה נתגלה הצורך להרחיב את המסגרת כדי הבאת המונחים העיקריים בענפי המוסיקה החשובים (נגינה, זמרה, תורת המוסיקה ותולדותיה, הוראה וכיו"ב) ולהוסיף גם תרגום איטלקי בחלק גדול מן הערכים. כך התרחב המילון, והוא כולל עתה כ-1700 ערכים בעברית עם תרגום לארבעה לעזים.
כידוע, רב במוסיקה מספר המונחים, המקובלים – בשינויי צורה ומבטא – בכל לשונות אירופה. הוועדה קיבלה רבים מן המונחים הבין-לאומיים האלה גם בעברית, וצורתם נקבעה במידת האפשרות בהתאם ללשון מוצאם, כגון קונצ'רטו, צ'קוֹנה, מזוּר, מייסטרזינגר, או אגב סיגול למבנה לשוננו, כגון קלרנית, קוֹרנית. אבל מונחים שאינם משותפים לכל הלעזים, כגון מז'וֹר–דוּר, מינוֹר–מוֹל, ניתרגמו לעברית: רביב, זעיר. כן נתקבלו במילון מונחים עבריים, שכבר נשתרשו בשימוש, אע"פ שתמורתם הלועזית משותפת לכל הלשונות, כגון עוגב (אורגן), פתיחה (אוברטורה) . בתרגום קצת מונחים, בפרט מונחי ההבעה, הנהוגים בצורתם האיטלקית בכל השפות ובאחדות מהן קיימים על-ידם גם מונחים מקוריים, נקבעה מילה עברית ועל-ידה גם המילה הלועזית, כגון הליכי, אנדנטה; מתוג, סוסטנוטו; גוון, טמבר. וראוי לציין שקצת מן המונחים השאולים מלעז, שהובאו בהצעות הראשונות של הוועדה, הוחלפו אחר כך במונחים עבריים לפי דרישת מעירים רבים, בייחוד מבין מורי המוסיקה.
החלטות האקדמיה ללשון העברית, העתידה לקבוע סופית את כללי התעתיק ואת צורתן של המילים הזרות בעברית, יחולו, כמובן, גם על מילון זה.
במקום שהיה חשש שהתרגום הלועזי בלבד לא יספיק להבהיר את המושג, נוספה הסברה קצרה על המונח העברי. הסברה זו חשובה ביותר באותם המונחים העבריים שנקבעה להם רק הוראה אחת מן ההוראות השונות שיש למונחים הלועזיים המקבילים.
הוועדה שאפה בדרך כלל לייחד לכל מושג את מונחו, ומכאן שלפרקים מתורגמת מילה לועזית אחת במילים עבריות שונות (עיין, למשל: טון, צליל, מצלול; הגביה, הנסיק; טריו, שלשית; ליד, שיר) . מתוך אותה שאיפה לייחוד מונח לכל מושג לא הוצאו גם שמות טעמי המקרא ממשמעם הראשון, ולא ניתן להם שימוש חדש.
המהדורה המודפסת: כדי להקל על המעיין את מציאת המונחים שיש ביניהם יחס של קרבה או של ניגוד, הובאו בערכים רבים מראי-מקומות עם הקיצור ע"ע (עיין ערך...). הקיצור ר' (ראה..) שולח את הקורא אל ערך אחר, ששם מקומו של המונח המבוקש.
גוף המילון מסודר לפי אלף-בית עברי. מפתח לועזי אחד כולל את המילים של כל ארבעת הלעזים.
טעויות דפוס קלות תוקנו רק במפתח, ואילו שיבושים מטעים תוקנו ב"מילואים ותיקונים", ושם הובאו גם מספר הוספות חשובות. הקורא מתבקש להכניס מילואים ותיקונים אלו לגוף המילון. במפתח כבר הוכנסו כל התיקונים, והערכים הנוספים מסומנים שם בכוכב.
האקדמיה ללשון העברית מחזיקה טובה למוסד ביאליק ולקרן האמריקאית למוסדות ישראל על תמיכתם המתמדת ועל התעניינותם המיוחדת במילון זה. כן ראוי לציין את זכותם של עובדי ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, שעזרו בעבודת הוועדה ובהדפסת המילון: ד"ר שמואל אייזנשטדט, מנהל הלשכה של ועד הלשון העברית, שהניח את היסוד הארגוני למפעל; מר יחזקאל קוטשר, המזכיר המדעי של ועד הלשון העברית בתל-אביב עד תחילת תש"ו, שטיפל בהכנות לעבודת הוועדה; גב' בלהה בר, שעבדה במסירות יוצאת מגדר הרגיל בהכנת כתב-היד, בחיבור המפתח ובכל ההגהות; מר מאיר מדן וגב' מרגלית קלאר, שעזרו בהגהות. ויעמדו על הברכה גם מר י' בן-צבי, בעל בית הדפוס "מרכז" וחבר עובדיו, ששקדו במסירות על ההדפסה.
***
ביום י"ב באייר תשט"ו (4 במאי 1955) חתם שר החינוך והתרבות בן-ציון דינור על הודעה שמונחי המוסיקה אושרו במליאת האקדמיה.
ההודעה פורסמה ב"רשומות", ילקוט הפרסומים 414, כ' באייר תשט"ו (12 במאי 1955).
"מילון למונחי המוסיקה" עברי-איטלקי-אנגלי-צרפתי-גרמני יצא לאור ע"י האקדמיה ללשון
העברית בהשתתפות מוסד ביאליק, ירושלים תשט"ו.