הקדמה – מילון למונחי המכונית
תחילת עבודתו של ועד הלשון העברית בקביעת מונחי המכונית חלה בשנת תרצ"ה. על-יד לשכת הוועד בתל-אביב פעלה אז ועדה מורכבת מן האדונים יש"י אדלר, ד"ר אברהם ברוך, אהרן ויז'נסקי, י' בוגנוב מטעם "אגד", שמואל ייבין, המזכיר המדעי של ועד הלשון בתל-אביב, וד"ר פ' שינברג מטעם אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים. הוועדה עסקה ברשימות מונחים ארעיות שהגישו לה מוסדות שונים, וברשימת מונחים מקיפה יותר שהכין מר ייבין לפי המילון הלועזי של שלומן-אולדנבורג. בשנת תרצ"ז הצטרפו לוועדה מר יהודה גור (גרזובסקי), חבר ועד הלשון העברית, ואינג' מאיר גלברט, שהכין את החומר מבחינה מקצועית והשתתף עם המזכיר בהצעת המונחים העבריים. אולם מסיבות שונות, בעיקר בגלל העבודה בחיבור המהדורה החדשה של המילון למונחי הטכניקה חלק א', הופסקה פעולת הוועדה קודם שהגיעה לגמר דיוניה ולפרסום החלטותיה.
העבודה נתחדשה בקיץ תש"ב על יד ועדה מורכבת מן האדונים יש"י אדלר, יהודה גור, אינג'ינר מאיר גלברט, אינג'ינר פאול פרידמן ומר יחזקאל קוטשר, המזכיר המדעי של ועד הלשון העברית בתל-אביב בימים ההם. מר נתן שיפריס, חבר ועד הלשון העברית, נכח בקצת ישיבות והינה את הוועדה בהצעות ובהערות בכתב על הפרוטוקלים של הישיבות שלא השתתף בהן. ביסוד הדיונים הונח מילון שלם למונחי המכונית בשלושה לעזים, שחיבר מר פ' פרידמן, ותרגומו העברי, פרי עבודתו של מר מאיר גלברט, העורך המקצועי של המילון מטעם ועד הלשון העברית. עבודתם המסורה של שני האנשים האלה קבעה את היקפו ואת רוב תוכנו של המילון, וזכותם במפעל זה ראויה לציון מיוחד. בתחילת שנת תש"ו קיבל ד"ר עלי איתן את משרת המזכיר המדעי בתל-אביב, ומאז שימש הוא מזכיר הוועדה למונחי המכונית.
לפי נוהג ועד הלשון העברית דנה הוועדה בכל הערכים של המילון – תחילה בשתי קריאות ושלחה אחר-כך את הצעותיה לעיונם של חברי הוועדה, של אנשי לשון מחוצה לה ושל בעלי מקצוע רבים. על שלושת החוזרים, שיצאו במרחשוון תש"ה, באב תש"ו ובתמוז תש"ז, נתקבלו הערות והשגות מאת האדונים: מ' אינשאטוב, י' בוגנוב, יוסף בורנשטין, ד"ר זאב בן-חיים (חבר ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית), א' גולדברג, אינג'ינר א' וייסבורד, אינג'ינר א' טברסקי, שמואל ייבין (חבר ועד הלשון והאקדמיה), א' מזור, אינג'ינר צבי נדב, אינג'ינר י' פיינסוד ונתן שיפריס.
עזרה חשובה ביותר ניתנה לוועדה מוועדת-משנה מיוחדת, שנתמנתה ע"י הוועדה המרכזית למונחי הטכניקה, מיסודם של ועד הלשון העברית והטכניון העברי בחיפה. חבריה היו האדונים: פרופ' ש' אטינגן, פרופסור-משנה שרגא אירמאי, אינג'ינר צ' אלפין, י' ארליך, פרופ' י' ברויר, אינג'ינר סעדיה גולדברג (חבר ועד הלשון העברית), אינג'ינר יהודה השמשוני, פרופ' פ' פרנק, ד"ר י' רבין (חבר ועד הלשון), ובקצת ישיבותיה השתתפו האינג'ינרים מ' ארנרייך, י' קרנר, נחום קרופניק וב"צ תובל. ועדת-משנה זו עיינה בכל שלושת החוזרים של הוועדה התל-אביבית, העירה הערות מועילות מאוד ושקדה במיוחד על מניעת סתירות בשימוש המונחים במקצועות הטכניקה השונים.
לאחר ששקלה הוועדה התל-אביבית את כל ההערות שנתקבלו כנ"ל, ודנה בכל ערכי המילון בקריאה שלישית, היא סיימה את עבודתה באביב תש"ח.
המהדורה המודפסת: מטעמים שונים נמשכו עריכת המילון לדפוס, הכנת הציורים והגלופות, עריכת המפתחות ועצם ההדפסה עוד שנים אחדות, ובינתיים נוסדה האקדמיה ללשון העברית וקיבלה על עצמה את המשך מפעלו של ועד הלשון העברית.
האקדמיה ללשון העברית מוציאה אפוא את המילון הזה וסומכת את ידיה עליו מתוך תקווה להיפנות בקרוב להמשך העבודה במקצוע המכונית, כדי להשלים ולשכלל את המילון לפי התפתחות המקצוע בשנים האחרונות.
ארבעת המפתחות שבמילון זה נערכו על ידי עובדי האקדמיה ללשון העברית. הגב' בלהה בר הכינה את המפתח האנגלי והצרפתי, מר אהרן דותן ומר דוד כהן – את העברי, והגב' מרגלית קלאר – את הגרמני. כל אלה עם מר מאיר גלברט, מר מאיר מדן ומר פ' פרידמן גם עזרו למזכיר הוועדה בהגהות. ד"ר שמואל איזנשטדט, מנהל לשכת ועד הלשון העברית, פעל לביסוסו הארגוני והכספי של מפעל המילון.
הציורים סורטטו מקצתם על ידי אינג' ש' ברלינסקי, לפי הוראותיו של אינג'ינר פ' פרידמן, ומקצתם על ידי מר פרידמן בעצמו. את הגלופות הכינו "הצינקוגרפיות המאוחדות" שבתל-אביב. בעל בית-הדפוס משה שהם בתל-אביב וחבר פועליו עבדו במסירות רבה בהדפסה ועשו כמיטב יכולתם למען דיוקה ויופייה.
תודת האקדמיה ללשון העברית נתונה לכל האנשים המוזכרים, שסייעו לה ולוועד הלשון העברית הן בקביעת תוכנו של המילון והן בשיפור צורתו.
מבחינה כספית נתאפשרה הוצאת המילון הזה על-ידי הקצבותיו השנתיות של מוסד ביאליק, תמיכתו של הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, וסיועה של הקרן למונחי חקלאות ומלאכה מיסודו של מר יהושע מנוח. וייזכרו לטובה המוסדות והאישים, שתרמו לקרן הנ"ל: הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית, המרכז החקלאי, המשביר המרכזי, חברת החשמל לא"י, מר ישראל טייבר, משרד התחבורה לפי המלצת השר דוד רמז, סולל-בונה ועיריית חיפה וכן מי שסייעו למפעל בתרומותיהם הישירות לוועד הלשון העברית: ארדיטי בע"מ, חברה א"י לאוטומובילים בע"מ וחיל התחבורה של צה"ל. כולם יעמדו על הברכה.
מילון זה הוא ראשון לסדרת מילונים טכניים, היוצאת בסיוע הקרן למונחי חקלאות ומלאכה והמוקדשת לזכרו של נתן שיפריס ז"ל, חבר רב-זכויות בוועד הלשון העברית, שפעל רבות לסיגול לשוננו לצורכי הטכניקה, המלאכה והחקלאות.
***
ביום י"ב באייר תשט"ו (4 במאי 1955) חתם שר החינוך והתרבות בן-ציון דינור על הודעה שהמילון למונחי המכונית אושר במליאת האקדמיה.
ההודעה פורסמה ב"רשומות", ילקוט הפרסומים 414, כ' באייר תשט"ו (12 במאי 1955).
"מילון למונחי המכונית" – עברי-אנגלי-צרפתי-גרמני ובו 312 ציורים – יצא לאור ע"י
האקדמיה ללשון העברית בהשתתפות מוסד ביאליק, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, והקרן
למונחי חקלאות ומלאכה, ירושלים, תשט"ו.