הוועדה לזואולוגיה הכינה את שמות סדרות החרקים בכמה ישיבות בשנים תשע"ד–תשע"ז.
בדיונים ובהחלטות השתתפו חברי הוועדה לזואולוגיה של האקדמיה: אנשי המקצוע – דני גולני, נטע דורצ'ין, חנן דימנטמן (יושב ראש עד תשע"ו), חגי הלל, יוסף הלר (יושב ראש מתשע"ז), זוהר ינאי, אמנון פרידברג; נציגי האקדמיה ללשון – סיריל אסלנוב, קרן דובנוב, מרדכי כסלו; מרכזת הוועדה: רונית גדיש (מתשע"ז).
הרשימה נשלחה לביקורת אנשי המקצוע ולחברי האקדמיה ללשון העברית. ההערות נדונו בישיבות הוועדה בשנת תשע"ח.
באדר תשע"ח (מארס 2018) נדונה הרשימה בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה.
הרשימה אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בישיבתה ביום י' בניסן תשע"ח, 26 במארס 2018 (ישיבה שנז).
הקדמה מאת יו"ר הוועדה
החרקים, על מיליוני המינים שלהם, הם הקבוצה הגדולה ביותר בטבע. יש מהם המשמשים את האדם זה אלפי שנים, אחרים הם מטרד רציני בשל יכולתם להעביר מחלות, ויש כאלה הניזונים מגידולים חקלאיים ומסיבים נזק כלכלי רב. הם נדבך חשוב במארגי המזון של עופות, יונקים ודו-חיים. חרקים רבים ניזונים מצוף ואבקת פרחים ובעוברם מפרח לפרח הם משמשים מאביקים בעלי חשיבות עליונה; אם הם ייכחדו, ייכחדו מינים רבים של צומח.
מחלקת החרקים מתמיינת למספר רב של סדרות, שמתוכן כשלושים מצויות בישראל. בעבר ניתנו שמות עבריים לסדרות אלה (כגון באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל כרך 3, 1989) – שמות שרבים מהם מצוינים. אף שהתקיימו דיונים של ועדת הזואולוגיה של האקדמיה בשמות הללו ובשמות רבים אחרים של חרקים, הרשימות לא הגיעו לאישור האקדמיה, ולפיכך אין להם מעמד של שמות עבריים רשמיים ומחייבים. כמו כן מאז ששמות אלה ניתנו התרחב המחקר, ורבות מן הסדרות שהוכרו לפני שלושים שנה כבר אינן מוכרות ככאלה.
הוועדה למונחי זואולוגיה שואפת לתת שמות לחרקים בארץ ישראל, מתוך כוונה להעמיק את היכרות העם חובב הטבע עם עולם החי שלו. צעד ראשון בכיוון זה הוא מתן שמות עבריים לקבוצות הגדולות ביותר, כלומר לסדרות. כאשר נשיג מטרה זו, נרד לרמות מיון נמוכות יותר. מתוך רצון לשמור על יציבות בשמות העבריים, ברשימה שלפנינו הותרנו על כנם את מרבית השמות השגורים בציבור, ושינינו רק כאשר היה צורך בכך. ברשימה גם כמה תת-סדרות, וכן סדרות הסמוכות לחרקים אך מחוץ להן.