הקדמה - מילון למונחי הבולאות
זה זמן רב
בולאים בישראל מתקשים להתבטא בעברית בתחום הבולאות, והם משתמשים בביטויים לועזיים
לרוב. לפיכך הציעו חברים בהתאחדות בולאי ישראל, שתכונן האקדמיה ללשון העברית ועדה
למונחי הבולאות. הוועדה הוקמה ופעלה מי"ט בסיוון התשמ"ו (26.6.1986) עד ב' באב
התשמ"ט (3.8.89).
ואלה חברי הוועדה מטעם התאחדות בולאי
ישראל: קלמן בר-אילן, יהודה לי-און, א' לין, מ' סונדק וצבי שמעוני (יו"ר); מטעם
האקדמיה ללשון: ראובן סיוון וגד בן-עמי צרפתי; מזכירת הוועדה: רחל סליג.
האדונים י' דאובר, גדעון להרס וה' ליב השתתפו בישיבות הראשונות של הוועדה. הא' ד'
קמאי השתתף בכמה מן הישיבות האחרונות של הוועדה.
מצע למילון שימש "המילון הבולאי" (הוצאת
אגודת חובבי בולים, תל-אביב, 1946).
תחום הבולאות בימינו נרחב משהיה,
ונכללים בו גם תולדות הדואר וגם מונחים רבים מתחומים אחרים (כגון דפוס, תעשיית
הנייר, צבעים), ואף הם הוכנסו למילון. הוועדה השתדלה תמיד להיצמד למונחים שכבר
נקבעו באקדמיה. כך נהגה הוועדה גם כשאימצו הבולאים מונחים מתחומים אחרים שקיבלו
אצלם משמעות מסוימת השונה מן המשמעות הרגילה. קביעת שמות הצבעים עוררה בעיה מיוחדת,
וראה בפרק "שמות הצבעים".
קביעת המסגרת של המילון הייתה בעיה לא
קלה. הוחלט שמונחים כלליים כגון "משולש"
–
אף שיש להם שימוש רב בבולאות – לא יוכנסו למילון. לעומתם יוכנסו למילון מונחים
כלליים בתחומי התקשורת והדואר כגון "מכתב" ו"תא דואר".
וקושי נוסף: מכיוון שלעתים אין המונחים
בבולאות מוגדרים הגדרה ברורה וחד-משמעית בשפות הלועזיות בכלל ובאנגלית (ששימשה לנו
בסיס בקביעת המונחים) בפרט, היה קושי להבחין הבחנות דקות בין מושגים דומים. בכל זאת
השתדלה הוועדה להפריד בין מושגים דומים, בקבעה את המונח המדויק בעברית בעזרת השוואה
בין השפות האנגלית, הצרפתית והגרמנית.
אנו מודים במיוחד לאדונים ש' אירמאי וה'
מינץ על עזרתם הרבה והיסודית בהכנת המילון. כמו כן העירו הערות חשובות האדונים י'
חכמי, י' טייכנר, ה' סינק, י' צחור וי' רמון (אנשי המקצוע), האדונים יצחק שבטיאל,
עלי איתן והגב' נורית רייך (מן האקדמיה ללשון) והא' דן שליטין. אנו מודים להם על
כך.
מליאת האקדמיה אישרה את המונחים שנקבעו
בוועדה בישיבתה ביום א' בכסלו התש"ן (29 בנובמבר 1989).
שמות הצבעים
צבעים שונים על גוניהם ובני-גוניהם הם נושא חשוב
מאוד בבולאות, וכל המעיין בקטלוג בולים כלשהו ייווכח בכך מיד. הוועדה התלבטה הרבה
אם נושא הצבעים הוא מעניינה, בהיותו נושא כללי. ואולם לפי בקשת האקדמיה קיבלה עליה
הוועדה לתרגם מאנגלית כמיטב יכולתה מבחר של שמות צבעים. הוועדה הגבילה את עבודתה
לשמות צבעים באנגלית המקובלים בבולאות.
בתחומים רבים יש כיום נטייה להעדיף הגדרה של צבעים
על פי שיטות מדעיות, כגון שיטת מנסל
(Munsell
) הידועה. בשיטה הזאת צבעי היסוד משמשים
בסיס להגדרת צבעי הביניים. השיטות המדעיות אמנם מדויקות יותר, אך הן חסרות שמות
עממיים של צבעים המשמשים בשפות שונות זה דורות רבים. השמות העממיים האלה כגון
sepia, plum
נגזרים לעתים קרובות משמות של
בעלי חיים או צמחים בעלי צבע מסוים; לפיכך הגדרתם אינה מדויקת ביותר, אך מאז ומעולם
הם שימשו שמות של צבעים. חוסר הדיוק הזה גרם לחברות מסחריות גדולות העוסקות בדפוס,
בצבע או בבולאות (בבולאות - מדובר בחברות המוציאות לאור בדרך כלל גם את הקטלוגים
לבולים), לפרסם טבלות צבעים שבהן מובאות דוגמות של צבעים שונים ליד שמותיהם.
המצב הזה יצר אי-אחידות, במיוחד אם יש עניין
להשוות בין שמות הצבעים בשפות השונות. משום כך ומסיבות אחרות נמנעה הוועדה מלהביא
במילון דוגמות של צבעים בצד שמות הצבעים, ולא נותר לה אלא לתרגם את המילה הלועזית
למונח שנראה מתאים ביותר. כמו בשאר המונחים שימשה השפה האנגלית בסיס, ו"מניפת
הצבעים" של חברת הבולים הידועה Stanley Gibbons
הייתה המקור העיקרי של שמות הצבעים לתרגום. על ה"מניפה" הזאת הוסיפה הוועדה מספר
קטן של שמות צבעים.
ב"מניפת הצבעים" הזאת 200 צבעים ושמות בצדם. חלק
ניכר מהם הוא הרכב של שני צבעים כגון yellow-green
,
או שם שנוסף לו שם-תואר, כגון
deep green
.
שאר הצבעים (כ-90) מוגדרים בשמות מסוימים, ובתרגומם עסקה הוועדה.
תרגום הצבעים האחרים ברור מאליו לאחר שתורגמו
השמות הבסיסיים כגון yellow, greenושמות-התואר כגוןdeep.
יש עוד מספר לא קטן של שמות, בדרך
כלל דימויים, המשמש בשפה האנגלית, אך הוועדה לא יכלה לעסוק בכולם.
בעת התרגום לשפות האחרות, לצרפתית ולגרמנית, צצו
קשיים נוספים משום שהתרגום מאנגלית לשפות אלו איננו חד-משמעי, ומשום שבשפות אלו
משמשים שמות צבעים נוספים שאין כנגדם שמות מדויקים באנגלית; בשמות הללו לא עסקה
הוועדה כלל.
* * *
ביום ח' בסיוון תשנ"א (21 במאי 1991) חתם שר החינוך והתרבות זבולון המר על הודעה שהמילון למונחי הבולאות אושר במליאת האקדמיה.
ההודעה פורסמה ב"רשומות", ילקוט הפרסומים 3958, כ"ד בטבת תשנ"ב (31 בדצמבר 1991).
"מילון
למונחי הבולאות" (ובו גם מונחי דואר ושמות צבעים) עברי–אנגלי–צרפתי–גרמני יצא לאור
על ידי האקדמיה ללשון העברית בשיתוף התאחדות בולאי ישראל (בחסות השירות הבולאי,
רשות הדואר), ירושלים תשנ"א.