חשבון (תרע"ב)

סריקות   

הקדמה – מנחי החשבון

 

מנחי החשבון וההנדסה הם היותר נחוצים בחיי בתי הספר שבארץ, ובשביל זה רבו בהם גם הבלבולים ביותר. כל מורה ומורה היה מחדש מלים לעצמו, וע"פ רב היה מתרגם כפי יכלתו מאיזו שפה חיה שבה למד את תורת החשבון – וההבדל בין בי"ס לבי"ס התבלט במשך הזמן יותר ויותר.
על פי הצעת מרכז אגדת המורים עסק "ועד הלשון" במנחי החשבון פעמים, ואחרי משא ומתן נקבעו המנחים האלה שהועד עבד אותם ע"פ היסודות הקבועים של הועד. בתחלה ראה הועד לקבל את כל המלים שנמצאו כבר בספרות העברית מן הקדמונים – "ספר המספר" להראב"ע, "מעשה חושב" להרלב"ג וכו' ועד "מלאכת החשבון" לר' אליהו מזרחי, ועד "כליל החשבון" ועד "יסודות חכמת השעור" להחכם חז"ס – ועד כמה שמצא הועד את המלים הישנות מסכימות למשג הצריך, לטבע הלשון ולחקי הדקדוק בחר להניחן, לבלי להחליפן בחדשות ולבלי חדש מלים אחרות – וביחד עם זה שם הועד לבו גם לקצת מנחים שנתקבלו כבר בבתי הספר המסכמים והנאותים והעלולים להתקבל בחיים.
במחברת זו באים מנחי החשבון ובאחת המחברות הבאות יבואו מנחי ההנדסה.
 
את מנחי החשבון עבד הועד על פי רשימת המנחים שנשלחה לו מאת ד"ר רוטנברג, מר י. איתן ועוד.

 

***

 

רשימת מֻנְחֵי הַחֶשְׁבּוֹן עברית-צרפתית-גרמנית פורסמה בזכרונות ועד הלשון, מחברת א (תרע"ב), עמ' 23–31; נתפרסמה שנית בזכרונות ועד הלשון מחברות א' ב' ג' (תרע"ב-תרע"ג / תרפ"ט), עמ' 78–82 (המשפט האחרון בהקדמה "במחברת זו באים מנחי החשבון ובאחת המחברות הבאות יבואו מנחי ההנדסה" לא מובא במהדורת תרפ"ט).