ספרנות (תשל"ו)


הקדמה – מילון למונחי הספרנות

מונחי הספרנות אושרו במליאת האקדמיה ללשון העברית לפי הצעותיה של הוועדה למונחי הספרנות שפעלה בירושלים משנת תשכ"ה עד שנת תשל"א. להתחלת עבודתה באדר שני תשכ"ה קדמו משא ומתן ופעולה משותפת עם ארגון ספרני ישראל בדבר הרכב הוועדה ובדבר הכנת החומר העברי והלועזי שהונח ביסוד הדיונים. הא' ח' וליש ליקט מתוך Vocabularium bibliothecarii שבהוצאת אונסק"ו רשימה מפורטת של מונחים לועזיים והוסיף עליהם תרגום עברי ממקורות שונים, בפרט מ'רשימת מונחים לספרנות' (האוניברסיטה העברית, בית הספר לספרנות, תשי"ז) ומתוך מילונים קודמים של ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית. על לקט זה הוסיפו אחרי כן האדונים ש' שונמי וש' נֶשקס רשימות מילואים על פי Glossary of Library Terms של איגוד הספרנים בארצות הברית. הספרנים שבוועדה אף נתכנסו לפגישות מיוחדות אחדות והשלימו את רשימת היסוד מניסיונם הרב בעבודת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ובית הספר לספרנות.

ואלה חברי הוועדה: מטעם האקדמיה ללשון העברית – האדונים שרגא אברמסון, מאיר מדן ועזרא ציון מלמד, ומטעם ארגון ספרני ישראל – האדונים ח' וליש, מ' נדב, ש' נשקס, ש' שונמי וציון שורר. הא' ח' וליש, שיצא לחוץ-לארץ בשנת תשכ"ח, הוסיף לסייע בעבודת הוועדה גם אחרי צאתו, ובייחוד דאג לתקנת המונחים הלועזיים. המהדורה המודפסת: תועלת מרובה הפיקה הוועדה אף ממפתח המונחים העבריים והאנגליים שהכין הא' ש' נשקס לרוב פרקי המילון.

מזכירי הוועדה שעמלו בהכנת החומר לדיון, בעריכת זיכרונות-דברים והודעות ובהגשת הפרקים למליאת האקדמיה, היו הא' ששון סומך (עד סוף שנת תשכ"ה) ואחריו הגב' הדסה שי עד לאישור המילון כולו בחודש שבט תשל"א. גמר עריכת המילון, הכנת כתב-היד לדפוס וההשגחה על ההדפסה נמסרו ללשכת האקדמיה בתל-אביב, ושם עסקה במלאכה הגב' נורית רייך עם הא' עלי איתן. בחלוקת המילון לפרקיו ובסידור המונחים לפי ענייניהם טרח הא' ש' נשקס, והוא אף בא להתייעצויות אחדות במזכירות האקדמיה בתל-אביב כדי לברר ספקות ובעיות שעלו בעת עריכת המילון לדפוס.

כדרכן של כל ועדות האקדמיה הציעה הוועדה למונחי הספרנות במשך כל שנות פעולתה את הצעותיה לעיונם של חברי האקדמיה ושל אנשי המקצוע בחוזרים ובהודעות-סיכום שנשלחו אליהם כדי ליהנות מעצתם. הערות והצעות נתקבלו מן הגברות ח' אופנהיימר, ח' אבן-טוב ונ' רייך ומן האדונים שרגא אירמאי, צ' אמיר, ע' איתן, יהודה בורלא, יהושע בלאו, אבא בנדויד, זאב בן-חיים, מ' בן-יהודה, יחיאל בן-נון, דוד צבי בנעט, ניסן ברגגרין, אהרן דותן, שמואל ייבין, משה מיקם, שמשון מלצר, יצחק פרץ, משה קטן, חיים רבין ומאיר שלי.

מליאת האקדמיה ללשון העברית דנה במילון פרק פרק בארבע מישיבותיה: בישיבה פ"ט ביום א' באדר תשכ"ט, בישיבה צ"א ביום כ"ו באייר תשכ"ט, בישיבה צ"ג ביום י"ז במרחשוון תש"ל ובישיבה ק"א ביום ט"ו בשבט תשל"א.

אחר המשא והמתן הממושך בכל פרטי המילון בתוך הוועדה ועם המעירים בכתב לא נדרשה מליאת האקדמיה להתווכח בישיבותיה אלא על ערכים מועטים בכל פרק. את סיכומי הדיונים האלה ימצא המעוניין בזיכרונות האקדמיה ללשון העברית כרך טז, יז, יח (תש"ל, תשל"א, תשל"ב). ואלה הערכים שעל קביעתם החליטה מליאת האקדמיה אחרי ויכוח, לעתים ויכוח ארוך: דְּרַגְרַג מס' 64 במילון במהדורה המודפסת); נִכֵּשׁ (סְפָרִים; 97); רוֹמַן-מַפְתֵּחַ (250); מַעֲשִׂיָּה (253); פְּרוֹסְפֶּקְטְ (369); רִשּׁוּם, עִיּוּל (563); עִדְכֵּן (724); מֻדְבָּקָה (746); מִיּוּן רַב-פָּנִים, פָּן (760, 795); דְּמֵי שִׁמּוּשׁ; דְּמֵי הַשְׁאָלָה (955, 992).

המהדורה המודפסת: ארבעת המפתחות הנספחים לגוף המילון, הוכנו הכנה מכנוגרפית במפעל המילון ההיסטורי של הלשון העברית בירושלים לפי תכניתו של הא' ציון בושריה ובפיקוחו. הגב' נ' רייך הגיהה אותם לפני מסירתם להדפסה, והיא שטיפלה גם בהגהות הדפוס לספר כולו.

האקדמיה ללשון העברית מודה למשתתפים עמה בהוצאת המילון, הם מרכז ההדרכה לספריות ציבוריות – שמנהלו הא' ג' רוזנבלט – וחברת 'מסדה' בע"מ.

ותבוא ברכת טוֹב על כל האנשים שעזרו – אם בהרבה אם במעט – בקביעת המונחים העבריים ותרגומם, בעריכת המילון ובהוצאתו לאור.

 ***

  ביום י"א בתשרי תשל"ו (16 בספטמבר 1975) חתם שר החינוך והתרבות אהרן ידלין על הודעה שהמילון למונחי הספרנות אושר במליאת האקדמיה.

ההודעה פורסמה ב"רשומות", ילקוט הפרסומים 2153, ד' במרחשוון תשל"ו (9 באוקטובר 1975).

"מילוֹן למוּנחי הספרנוּת" עברי-אנגלי-צרפתי-גרמני יצא לאור בשיתוף האקדמיה ללשון העברית, מרכז ההדרכה לספריות ציבוריות ומסדה בע"מ, ירושלים תשל"ו.