גידול צאן (תש"ב)


הקדמה -  מִלּוֹן לְמֻנְּחֵי גִּדּוּל-צֹאן

  

המשאלה לקביעת מונחים בגידול צאן הובעה בפני ועד הלשון כבר בשנת תרצ"ד; אז הגיש לו ה' פ' בר-אדון, לפי הזמנתו של ח"נ ביאליק ז"ל, לקט של מלים הבאות במקורותינו בקשר עם צאן. אבל ועד הלשון לא יכול אותה שעה להיענות לתביעה זו משום שהיה עסוק בהנחת מונחים למקצועות אחרים שחשיבותם המעשית נראתה לו גדולה יותר.

אולם בשנים האחרונות הוסיף ענף חקלאי זה להתפתח בארצנו וכבש לו מקום ניכר ברבים ממשקינו, ויחד עמו התפשטו הלוך והתפשט מלים וביטויים משובשים ולועזים – ביחוד ערביים – בעוד שבנידון זה אין לשוננו חסרה כל עיקר מונחים עבריים יפים ומקוריים.

לפיכך כשנתבקש ועד הלשון בשנת תרצ"ט – וזאת הפעם ע"י "אגודת הנוקדים העבריים בארץ ישראל" (שנקראה "אגודת מגדלי הצאן") – לפעול לשיפור המונחים במקצוע הזה, החליט הוועד המרכזי של ועד הלשון בכסלו של  אותה שנה לכונן ועדה מיוחדת לקביעת מונחים בגידול צאן ולספח אליה שני באי-כוח של אגודת-הנוקדים כמומחים למקצוע.

לאחר גמר פעולות ההכנה, ולאחר שהוכשר החומר לדיון – רובו המציאה אגודת-הנוקדים – נתכנסה הוועדה בפעם הראשונה באדר תרצ"ט.

חבריה היו: ה' יוסף בר"נ מיוחס, הפרופ' מ"צ סגל, הדר' ב' קלאר – מטעם ועד הלשון; ה' פ' בר-אדון מירושלים וה' דוד זמיר מקיבוץ מרחביה – מטעם אגודת-הנוקדים. דר' ז' בן-חיים שימש כמזכיר.

כנהוג בוועד הלשון מסרה הוועדה את תוצאות עבודתה לעיונם של שאר חברי ועד הלשון וכן לבלשנים ואנשי-מקצוע שאינם חברי הועד. ההערות וההשגות על המונחים נידונו בוועדה, ובכסלו ת"ש השלימה זו את מלאכתה. אותה שנה פורסם חלק מן המלון כלוח מצויר בשם "המִכלָה והכלים בגידול צאן" (במלון הוכנסו תיקונים קלים, בעיקר בנוגע לניקודם של מונחים אחדים. בינתיים פרסם חבר הוועדה ה' בר-אדון את ספרו "בין עדרי הצאן" שבו השתמש כבר במונחים הכלולים במלון הזה).

כיוון שהנוקדים והרועים שלנו למדו ולומדים את אומנותם משכנינו הערביים, והמונחים הערביים – כמובן בלשון המדוברת – שגורים בפיהם, הילכך ראתה הוועדה צורך להביא, לתועלתם של בעלי-המקצוע, את המונחים הערבים נוסף על ההגדרות העבריות והמונחים האנגליים.

ותוך כדי עבודה נתגלה קושי רב בהשגת המונחים הערביים המתאימים, שיהיו מדויקים כל צרכם ועממיים כאחד, מובנים לכל העוסק בגידול צאן בארץ. כי לא לאוסף מונחים בערבית הקלאסית התכוונה הוועדה ואף לא למונחים דיאלקטיים מיוחדים שאינם נהירים אלא למתי מספר; אדרבה, היא שאפה להביא את המונחים הידועים והמשותפים לכלל העוסקים במקצוע הזה.

ואם עלה הדבר בידי הוועדה, הרי זה מחמת עזרתם האדיבה של ה' أكرم الركابى (אכּרם אלרכּאבּי), מנהל בית-הספר החקלאי ע"ש כדורי בתול כרם, שהמציא לנו את רוב המונחים הערביים, ה' محيى الدين قطينة (מוחיי אלדין קטינה), פקיד במחלקת התרגומים של ממשלת ארץ ישראל, שאף הוא מסר לנו מספר מונחים ובירר כמה שאלות-לשון הכרוכות בהם, וה' نزار ابو السعود (נזאר אבו אלסעוד) שקרא הגהה והעיר כמה הערות חשובות.

המונחים הערביים מובאים במלון ככתבם המקורי ובכתב העברי בשביל שאינם יודעים את הכתב הערבי. בטרנסקריפציה נהגנו לפי הכללים, שמציעה הוועדה לכללי הכתיב של ועד הלשון (עדיין לא נתפרסמו); הללו מתאימים בעיקרם לכללים שנקבעו פעם לצרכי ממשלת א"י (עיין במחברת Transliteration etc בהוצאת הממשלה).

כבכתב הערבי כן בטרנסקריפציה לא סומנו התנועות כי הגייתן העממית אינה שווה בכל גלילות הארץ. לעתים קשה להשתמש בניקוד הערבי לגבי מונחים הלקוחים מן הלשון המדוברת בלבד.

הוועדה מחזיקה טובה לכל מי שסייעוה בהכנת המלון:

להאדונים: פ' אוירבוך, דר' יצחק אפשטיין, י' בורשטין, דר' ד"צ בנעט, דר' נח בראון, דר' מ' בראפמן, אשר ברש, דר' ש' גרזובסקי, עמרם חזנוב, פרופ' נ"ה טורטשינר, דר' שאול טשרניחובסקי, שמואל ייבין, פרופ' דוד ילין ז"ל, ש"ד יפה, ד"ר א' קמינקא – על הערותיהם והצעותיהם למונחים שונים;

למחלקת החקלאות והדיג של ממשלת ארץ ישראל, וביחוד למזכיר המחלקה הויטרינרית, ה' א' גרוסמן, שעזר לנו בהשגת המונחים האנגליים והערביים;

למר דוד אלקינד מקבוצת החוגים בבית השיטה שצייר את הציורים. למר יהושע מנוח מדגניה שפעולה זו נתמכה ע"י הקרן המיוחדת ל"מונחים לחקלאות ולמלאכה" שנוצרה ביזמתו.

הפרופ' נ"ה טורטשינר עבר בהגהה על כל המלון, הדר' בנעט נתן את דעתו במיוחד למונחים הערביים, והגב' דורותי כהן-בר-אדון למונחים האנגליים. מר ב' שמואלי עזר בהכנת המפתחות.

 

ירושלים, ניסן תש"ב.

 

[במהדורה המודפסת:] המספרים שעל-יד הערכים העבריים מכוונים לציורים. הגדולים מסמנים את הציורים, והקטנים את הפרטים שבהם.

 

*** 

 

"מִלּוֹן לְמֻנְּחֵי גִדּוּל-צֹאן עברי-ערבי-אנגלי ובו 18 ציורים" יצא לאור על ידי ועד הלשון במסגרת "סדרת מלונים לחלקאות ולמלאכה", בסיוע מוסד ביאליק שעל-יד הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ו"המשביר  המרכזי" בע"מ, ירושלים תש"ב.