אַקְרוֹסְטִיכוֹןאקרוסטיכוןבספרות משמש גם סִימָן; סידור שיר כך שהאותיות הראשונות של התחלות טורי השיר, מילותיו או בתיו יוצרות סדר מכוון – של אלף בית, של שם או מילה או משפט
אָלֵגוֹרְיָהאלגוריהמטפורה מורחבת לממדי סיפור; סיפור שהעלילה והדמויות שבו מייצגות משמעויות שמחוץ לסיפור עצמו, אירועים ודמויות היסטוריים או רעיונות מופשטים
קִינָהקינה, אֵלֶגְיָהאלגיהבתקופה הקלסית – כל שיר כתוב בדוּ-טוּר האלגי; לימים – שיר קינה, אבל במובן רחב מאוד, הכולל לא רק מוות אישי אלא גם אבדן ערכי העבר וכדומה
אוֹדָהאודהשיר רחב יריעה וחגיגי, בעל מבנה ומשקל מורכבים, סגנון גבוה ונושא רציני. במקורו היווני העתיק – שיר שהושר בפי מקהלה לרגל ניצחון במשחקים האולימפיים
פַּסְטוֹרָלָהפסטורלהיצירת ספרות מן הרנסנס ואילך על רקע כפרי, שעל פי המודל הקלסי שלה חגגה את הפשטות והשלווה שבחיי רועים ואיכרים בתוך תפאורה אידילית של טבע רוגע. קרובה במידה רבה לאִידִילְיָה
כְּלִיל סוֹנֵטוֹתכליל סונטותקבוצת סונטות שהשורה האחרונה של כל אחת מהן היא הראשונה של הסונטה הבאה אחריה. מספר הסונטות הוא לרוב 15, אך הוא עשוי להשתנות. הסונטה החמש עשרה בנויה כולה מהשורות הפותחות את ארבע עשרה הסונטות שלפניה