בַּיִתביתסְטַנְצָה מַחְרֹזֶתמחרוזתבשירת ימי הביניים. בספרות המחקר רווח גם 'סטרופה'; חלק של שיר המאורגן בתבנית קבועה של מספר שורות, סוג משקל ומתכונת חריזה החוזרים לכל אורך השיר. המונח stanza מקורו באיטלקית, ופירושו 'חדר'
סֶסְטִינָה לִירִיקָהססטינה ליריקהצורת שיר של שישה בתים בלתי מחורזים של שש שורות; המילים האחרונות של שורות הבית הראשון חוזרות בסדר שונה בחמשת הבתים הבאים. השיר נחתם במשולש המכיל שלוש מאותן מילים אחרונות, או את כל השש, שתיים בשורה. צורה המשמשת בשירה האיטלקית בתקופת הרנסנס
טֶרְצָה רִימָה טרצה רימה תבנית חריזה של בתים של שלוש שורות (משולשים), שהראשונה נחרזת עם השלישית והשנייה עם הראשונה ועם השלישית שבבית הבא, וכן הלאה: א-ב-א- // ב-ג-ב // ג-ד-ג // ד-ה-ד- וכו'. התבנית משמשת בשירה האיטלקית בתקופת הרנסנס