ספרות: שירה (תשס"ח)

סינון
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
הַטְעָמָה הטעמה הדגשת הברה מכוח השפה (הטעמה טבעית), מכוח המשקל (הטעמה משקלית; רוֹוֵח: הֲרָמָה) או מכוח המשמעות (הטעמה רטורית)
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
קְטִיעָה קטיעה של אות או הברה אחת או יותר בסוף המילה (apocope), באמצע המילה (syncope) או בתחילת המילה (aphesis)
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אַרְסִיס ארסיס יחידת המשקל הקצרה בשיטת השקילה הכמותית היוונית-רומית
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
תֵּזִיס תזיס יחידת המשקל הארוכה בשיטת השקילה הכמותית היוונית-רומית
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מִפְסָק מפסק הפוגה בתוך שורת שיר המוכתבת לא על ידי התבנית המשקלית, אלא על ידי התחביר ועל ידי המקצב הטבעי של הלשון
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
קִטּוּם קיטום החסרת הברה לא-מוטעמת אחת או יותר ברגל האחרונה בשורה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
הַבְלָעָה הבלעה הבלעת הגה בין שתי מילים
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
סִיּוּם מִלְּעֵלִי* סיום מלעילי* רווח גם סִיּוּם נָשִׁי; שורה המסתיימת בהברה לא-מוטעמת
* במילון המקורי כתוב: סִיּוּם מִלְּעֵילִי
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
סִיּוּם מִלְּרָעִי סיום מלרעי רווח גם סִיוּם גַּבְרִי; שורה המסתיימת בהברה מוטעמת
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
רֶגֶל רגל יחידת המשקל המורכבת מהברה אחת מוטעמת ומהברה אחת או שתיים לא-מוטעמות, לא בסדר הזה בהכרח. סוגי הרֶגֶל הנפוצים: יַמְבּ, טְרוֹכֵי, אָנַפֵּסְט, דַּקְטִיל ואַמְפִיבְּרָךְ; משקל של רגל אחת בשורה - מוֹנוֹמֶטֶר; שתי רגליים - דִּימֶטֶר; שלוש רגליים - טְרִימֶטֶר (בשירה היוונית גם שורה של שישה ימבים); וכן: טֶטְרָמֶטֶר, פֶּנְטָמֶטֶר, הֶקְסָמֶטֶר, הֶפְּטָמֶטֶר, אוֹקְטוֹמֶטֶר
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
יַמְבּ* ימב* רגל המורכבת מהברה לא-מוטעמת ומהברה מוטעמת
* במילון המקורי כתוב: יַמְבְּ
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
טְרוֹכֵי טרוכי רגל המורכבת מהברה מוטעמת ומהברה לא-מוטעמת
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
דַּקְטִיל דקטיל רגל המורכבת מהברה מוטעמת ומשתיים לא-מוטעמות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אָנַפֵּסְט אנפסט רגל המורכבת משתי הברות לא-מוטעמות ומהברה אחת מוטעמת
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אַמְפִיבְּרָךְ אמפיברך רגל המורכבת משלוש הברות: לא-מוטעמת, מוטעמת, לא-מוטעמת
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מִשְׁקָל משקל תבנית ריתמית הנקבעת על פי מספר ההטעמות בשורה (מִשְׁקָל הַטְעָמָתִי); על פי מספר ההברות בלבד (מִשְׁקָל הֲבָרָתִי); על פי מספר הברות ומיקומן השווה של ההברות המוטעמות (מִשְׁקָל הַטְעָמָתִי-הֲבָרָתִי), או על פי אורכן של ההברות (מִשְׁקָל כַּמּוּתִי)
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
גִּוּוּן מִשְׁקָל גיוון משקל וַרְיַאצְיָה מִשְׁקָלִית; המרה או מילוי מקום של סוג הרגל השליט בשיר בסוג רגל אחר למניעת חדגוניות ולהעצמת הביטוי
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מִקְצָב מקצב ריתמוס; מִרקם של הטעמות חוזרות בזמן. בשירה - תנועת המילים הנובעת ממרקם ההברות וההטעמות (או אורך ההברות בשירה במקצב כמותי). בשירה שקולה המקצב מעוצב במידה רבה על ידי המשקל בכיוון של סדירות-יתר, ואילו בחָרוּז חָפְשִׁי הוא נובע ממקצבי הדיבור הטבעי
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מִקְצָב עוֹלֶה מקצב עולה שורת משקל העשויה רגליים מלרעיות: יַמְבּ, אָנַפֵּסְט
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מִקְצָב יוֹרֵד מקצב יורד שורת משקל העשויה רגליים מלעליות: טְרוֹכֵי, דַּקְטִיל
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
הֲמָרָה מִשְׁקָלִית המרה משקלית, הֲמָרָה המרה שימוש ברגל שונה מזו שדורש המשקל השליט בשיר
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
הִשָּׁנוּת צְלִילִים הישנות צלילים אָלִיטֵרַצְיָה; חזרה על צליל (בדרך כלל עיצור) תחילי (מכל מקום לא סופי) של מילה, כגון "כרוב כבוש"
מונחים נוספים באותה המשמעות: אָלִיטֵרַצְיָה (לועזי)
להרחבה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חֲרוּז תְּנוּעָה חרוז תנועה אָסוֹנַנְס; חרוז שהחֶרֶז שלו עשוי תנועות בלבד, ואילו העיצורים שונים, כגון "שֶׁלֶג / נֶפֶשׁ". ניגודו: חרוז עיצור, קוֹנְסוֹנַנְס
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חֲרוּז עִצּוּר חרוז עיצור קוֹנְסוֹנַנְס; חרוז שהחֶרֶז שלו עשוי עיצורים זהים אך תנועות שונות, כגון "חֵלֶק / חָלָק". ניגודו: חרוז תנועה, אָסוֹנַנְס
העתק
העתק
ספרות (תשס"ט, 2009)
תַּצְלִיל תצליל, אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה אונומטופאה שימוש במילים או בצירוף מילים שצלילם מזכיר את הוראתם. במובן המצומצם: מילים שצלילן מזכיר את צליל המסומן, כגון "זִמְזֵם"; במובן הרחב: מילים המממשות בעקיפין גם תכונות אחרות של המסומן
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז חרוז זהות או דמיון של צלילים בסופן של שתי מילים או יותר (אֵיבְרֵי הֶחָרוּז). בחרוז מדויק יש זהות של כל הצלילים מן התנועה המוטעמת האחרונה ועד סוף החרוז
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אֵיבַר הֶחָרוּז איבר החרוז אחת משתי מילים או יותר היוצרות חרוז
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חֲרִיזָה מְסֹרֶגֶת חריזה מסורגת תבנית חריזה שבה איברי שני חרוזים ממוקמים לסירוגין: א-ב-א-ב
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז קָטוּעַ חרוז קטוע חרוז שסופו של אחד מאיבריו אינו מובא בחשבון, כגון "קֹר / כֹּרַח", "רֹב / רֹבַע"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז מֻרְכָּב חרוז מורכב חרוז שאחד או יותר מאיבריו מורכב מכמה מילים, כגון "פֶּרַח / פֶּה רַךְ"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז אָחִיד חרוז אחיד חרוז העובר כחוט השני בשיר כולו
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז מְהֻפָּךְ חרוז מהופך חרוז שסדר האותיות באיבריו מהופך, כגון "שֶׁמֶן / נֶמֶשׁ"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז שָׁבוּר חרוז שבור חרוז שאחד מאיבריו קוטע מילה לשניים, כגון "בִּמְ / קוֹם דֻּבִּים"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז מְשֻׁרְשָׁר חרוז משורשר חזרה על ההברה האחרונה בשורה בהברה הראשונה של השורה הבאה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז חוֹבֵק חרוז חובק תבנית חריזה אשר איברי חרוז אחד חובקים בה את איברי משנהו: א-ב-ב-א
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז סוֹפִי חרוז סופי חרוז שאיבריו ממוקמים בסופי שורות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חֲרוּז עַיִן חרוז עין חרוז שאיבריו נראים לעין כנחרזים, אבל למעשה אינם נחרזים, כגון love / move, תֹּאַר (פועל) / תֹּאַר (שם)
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז מִלְּעֵלִי* חרוז מלעילי* רווח גם חָרוּז נָשִׁי; חרוז שהטעמתו בהברה השנייה מן הסוף, במלעיל, כגון "פֶּרח / קֶרח"
* במילון המקורי כתוב: חָרוּז מִלְּעֵילִי
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז דִּקְדּוּקִי חרוז דקדוקי חרוז שהחֶרֶז שלו הוא סיומת דקדוקית, כגון לשון זכר רבים: "ילדיךָ / חבריךָ"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז זֵהֶה חרוז זהה חרוז שאיבריו הם מילים זהות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז פְּנִימִי חרוז פנימי חרוז פנימי לשורה, כלומר שאיבריו ממוקמים בתוך השורה או בתוכה ובסופה כאחד, כגון "מַנְגִּינָה לִי וּנְגִינָה לִי מִיָּמִים מִשֶׁכְּבָר"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז מִלְּרָעִי חרוז מלרעי רווח גם חָרוּז גַּבְרִי; חרוז שהטעמתו בהברה האחרונה, במלרע, כגון "תורה / אורה"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז לֹא-מְדֻיָּק חרוז לא-מדויק חרוז ללא זהות צלילים מוחלטת בין איבריו. התנועה המוטעמת האחרונה וכן עיצור אחד זהים, אך איבר אחד מסתיים בצליל שאינו מופיע באיבר השני, כגון "לבֶטח / לְפֶתע"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז עָשִׁיר חרוז עשיר חרוז שזהות צליליו מפותחת מעל לרמה הנדרשת מחרוז מדויק, ויש בו זהות גם של הצליל או הצלילים הקודמים לתנועה המוטעמת האחרונה, כגון "שולחן / פולחן"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חָרוּז דַּקְטִילִי חרוז דקטילי חרוז שהחֶרֶז שלו עשוי שלוש הברות, הראשונה מוטעמת והשנייה והשלישית לא-מוטעמות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מַתְכֹּנֶת חֲרִיזָה מתכונת חריזה סידור החרוזים ביחידת שיר, כגון מרובע, סונֵטה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מִצְלוֹל מצלול הארגון הצלילי של השיר או חלקיו
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
סִמְלִיּוּת צְלִיל סמליות צליל תצליל (אונומטופּיה) ושאר צלילים המסמלים משמעות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חֲזָרָה תְּחִלִּית חזרה תחילית אָנָפוֹרָה; חזרה על צירוף מילים, על מילה, על מילית או על אות שימוש בראש שורות או בראש יחידות תחביר עוקבות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אִי-קִשּׁוּר אי-קישור אָסִינְדֵּטוֹן; השמטת מילות קישור. היפוכו: קישור תכוף
מונחים נוספים באותה המשמעות: אָסִינְדֵּטוֹן (לועזי)
להרחבה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
קִשּׁוּר תָּכוּף קישור תכוף שימוש תכוף במילות קישור; בדרך כלל חזרה על אותה מילת קישור
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
תִּקְבֹּלֶת מֻצְלֶבֶת תקבולת מוצלבת תקבולת תחבירית מצטלבת במתכונת א-ב-ב-א, כגון "שופך דם האדם באדם דמו יישפך"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
גְּלִישָׁה גלישה רווח גם פְּסִיחָה; המשך ישיר של הקול הדובר בשיר מסופה של שורה אחת לשורה הבאה, בהיעדר הפוגה דקדוקית ואגב התעלמות מן החלוקה לשורות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חֲזָרָה סִיּוּמִית חזרה סיומית אֶפִּיפוֹרָה; חזרה על צירוף מילים, על מילה, על מילית או על אות שימוש בסופי שורות או בסופי יחידות תחביר עוקבות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
צֶלַע צלע הֵמִיסְטִיכוֹן; בשירה הקלסית – חצי שורת שיר, בדרך כלל משני עברי מִפְסָק
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
שִׂכּוּל מִלִּים שיכול מילים היפוך סדר המילים הרגיל במשפט, לעתים קרובות מטעמי משקל
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
תִּקְבֹּלֶת תקבולת מבנה תחבירי דומה, או משמעות דומה, ביחידות רצופות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חֲזָרָה חוֹבֶקֶת חזרה חובקת סִימְפְּלוֹקֶה, צירוף של חזרה תחילית וחזרה סיומית
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אַנְטִיסְטְרוֹפָה אנטיסטרופה ביוון העתיקה – הבית השני בשיר מקהלה, העונה כהד לבית הראשון
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מִזְמוֹר מזמור חלק נרחב ועצמאי משיר ארוך
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
דּוּ-טוּר דו-טור בית של שתי שורות נחרזות, ובעיקר שתי השורות הנחרזות החותמות couplet את הסונֵטה השייקספירית
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
דּוּ-טוּר אֵלֵגִי דו-טור אלגי דִּיסְטִיכוֹן אֵלֵגִי; בשירה יוונית-רומית – צורה קבועה של דו-טור ששורתו הראשונה הֶקְסָמֶטֶר דַּקְטִילִי והשנייה פֶּנְטָמֶטֶר דַּקְטִילִי
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אֶפּוֹדוֹס אפודוס ביוון העתיקה – הבית השלישי בשיר מקהלה, הבא אחרי הסְטְרוֹפָה והאַנְטִיסְטְרוֹפָה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אוֹטָבָה רִימָה אוטבה רימה בית של שמונה שורות במתכונת חריזה א-ב-א-ב-א-ב-ג-ג. משמש בשירה אפית וסיפורית בשירה האיטלקית בתקופת הרנסנס
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מְרֻבָּע מרובע בית של ארבע שורות. במובן ספציפי יותר: מרובע פרסי
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מְרֻבָּע פָּרְסִי מרובע פרסי הבית המרובע נוסח עומַר חִ'יַאם שמתכונת חריזתו א-א-ב-א
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מְחֻמָּשׁ מחומש קְוִינְטֵט; בית של חמש שורות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חַמְשִׁיר חמשיר בית בעל אופי היתולי בן חמש שורות במתכונת א-א-ב-ב-א
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
פַּנְטוּם פנטום צורת שיר עשוי בתים מרובעים ורצוף חזרות מסובכות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
פִּזְמוֹן חוֹזֵר פזמון חוזר שורה או חלק משורה או כמה שורות, החוזרים בשיר, בדרך כלל בסיום כל בית ולעתים בשינויים קלים; בחקר שירת ימי הביניים רֶפְרֵן
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
רוֹנְדּוֹ רונדו צורת שיר צרפתית של 13 שורות, פזמון חוזר ושני חרוזים בלבד
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
בַּיִת מַלְכוּתִי בית מלכותי בית של שבע שורות במתכונת חריזה: א-ב-א-ב-ב-ג-ג
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מְשֻׁשֶּׁה משושה סֶסְטֵט; בית של שש שורות, ובעיקר שש השורות האחרונות של הסונֵטה האיטלקית
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
סֶסְטִינָה ססטינה משושה שחריזתו א-ב-א-ב-ג-ג; משמש בשירה האיטלקית בתקופת הרנסנס
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
סֶסְטִינָה לִירִיקָה ססטינה ליריקה צורת שיר של שישה בתים בלתי מחורזים של שש שורות; המילים האחרונות של שורות הבית הראשון חוזרות בסדר שונה בחמשת הבתים הבאים. השיר נחתם במשולש המכיל שלוש מאותן מילים אחרונות, או את כל השש, שתיים בשורה. צורה המשמשת בשירה האיטלקית בתקופת הרנסנס
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
בַּיִת בית סְטַנְצָה
מַחְרֹזֶת מחרוזת בשירת ימי הביניים. בספרות המחקר רווח גם 'סטרופה'; חלק של שיר המאורגן בתבנית קבועה של מספר שורות, סוג משקל ומתכונת חריזה החוזרים לכל אורך השיר. המונח stanza מקורו באיטלקית, ופירושו 'חדר'.
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
סְטְרוֹפָה סטרופה בית של שיר מקהלה ביוון העתיקה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מְשֻׁלָּשׁ משולש טֶרְצֵט; בית של שלוש שורות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
טְרִיּוֹלֵט* טריולט* צורת שיר צרפתית של שמונה שורות ושני חרוזים במתכונת: א-ב-א-א-א-ב-א-ב
* במילון המקורי כתוב: טְרִיּוֹלֶט
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
פִּסְקַת שִׁיר פסקת שיר חלק של שיר הנפרד באופן טיפוגרפי אך אינו מהווה בית
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
שֵׁם טִיפּוּס שם טיפוס אַנְטוֹנוֹמַסְיָה; שם פרטי במקום שם עצם כללי, כגון "דון קישוט", "המלט"; או להפך: שימוש בצירוף שמני במקום שם פרטי, כגון "מאור הגולה"
מונחים נוספים באותה המשמעות: אַנְטוֹנוֹמַסְיָה (לועזי)
להרחבה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
פְּנִיָּה פנייה על פי רוב, לאדם נעדר או לחפץ מואנש
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
שְׁגִיאָה מְכֻוֶּנֶת שגיאה מכוונת לדוגמה: "נכנס בעובי הקערה"
קָטַכְרֵזִיס קטכרזיס מטפורה, מטונימיה או סינקדוכה, שאין לה מקבילה בלשון כפשוטה, כגון רגל של שולחן
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מֵטָפוֹרָה מטפורה תחבולת לשון המבוססת על מפגש גומלין בין שני שדות סמנטיים היוצר ביטוי חדש הממזג את שניהם, כגון "שפתי שושנים"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מֵטָפוֹרָה שְׁנוּנָה מטפורה שנונה קוֹנְסִיט; מטפורה מתוחכמת שהמרחק בין השדות הסמנטיים conceit שבבסיסה גדול או הקישור ביניהם מפתיע ושנון
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מִמּוּשׁ מֵטָפוֹרָה מימוש מטפורה התעלמות גלויה, לצרכים רטוריים, מן האופי המטפורי של תמונה אגב מימוש תכונותיה שאינן חלק ממשמעות המטפורה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
שֶׁלֹּא כִּפְשׁוּטוֹ שלא כפשוטו פִיגוּרָטִיבִי; ביטוי המשמש שלא במובנו המילוני
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
לְשׁוֹן הַגְזָמָה לשון הגזמה, לְשׁוֹן הַפְלָגָה לשון הפלגה הִיפֶּרְבּוֹלָה; הגזמה פרועה לשם אפקט רציני או קומי, כגון "צווארך כמגדל השן". ניגודה: לשון המעטה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
תְּמוּנָה תמונה כל יסוד של תפיסה חושית – מראה, קול, מגע, טעם, ריח וכו' – שהשיר נזקק לו, אם בתיאור ישיר, אם בצירוף מטפורי
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
עֲתִירָה עתירה פנייה לכוח על-אנושי בבקשה להתערבות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חִוּוּי עַל דֶּרֶךְ הַשְּׁלִילָה חיווי על דרך השלילה לִיטוֹטֶס; חיוב על דרך השלילה, כגון "הוא לא חכם גדול"; "הוא לא טיפש קטן"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מֵטָפוֹרָה שְׁחוּקָה מטפורה שחוקה כגון "אש האהבה"
מֵטָפוֹרָה מֵתָה מטפורה מתה ביטוי שראשיתו מטפורה, אך שוב אינו מתקבל ככזה אלא נתפס כביטוי לא-מטפורי, כגון 'לב ים'
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מֵטָפוֹרָה מְעֹרֶבֶת מטפורה מעורבת צירוף בוטה או צורם של שתי מטפורות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
נוֹשֵׂא וּמוֹלִיךְ נושא ומוליך רווח גם נוֹשֵׂא וּמוֹבִיל; רכיבי המטפורה על פי התאוריה של ריצ'רדס
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מֵטוֹנִימְיָה מטונימיה תחבולת לשון המבוססת על מפגש גומלין בין שתי מחשבות סמוכות או מתייחסות זו לזו, שזיקתן זו לזו מאפשרת החלפת האחת באחרת, כגון "הבית הלבן מודיע" (והכוונה לנשיא ארצות הברית)
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
נִיב נִגּוּדִים ניב ניגודים, אוֹקְסִימוֹרוֹן אוקסימורון צירוף מילים הסותרות זו את זו, פרדוקס חריף ומרוכז, כגון "שתיקה רועמת"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
הֶכְבֵּר הכבר אמירת דבר בדרך ארוכה
תַּעֲקִיף תעקיף ניסוח לא ישיר
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
הַאֲנָשָׁה האנשה הצגת רעיונות, תכונות מופשטות או עצמים בצורת דמויות בשר ודם. שכיחה ביותר באלגוריה, אבל גם משמשת בסיס למטפורות
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
בִּטּוּי עוֹדֵף ביטוי עודף צירוף לשוני הכולל עודפות ביחס למסר הסמנטי, בדרך כלל בצירוף סמיכות, כגון "שמי רקיע"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
הִשָּׁנוּת שֹׁרֶשׁ הישנות שורש פּוֹלִיפְּטוֹטוֹן; חזרה על מילה בצורות דקדוקיות שונות; צירוף הכולל נגזרות שונות של אותו שורש
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מִשְׂחַק מִלִּים משחק מילים, לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן לשון נופל על לשון שימוש בשתי מילים או יותר, שאיותן או צלילן זהה אבל הוראתן שונה, כגון "הכול / הקול", או משחק במילים דומות בצלילן אך שונות בהוראתן, כגון "וַיקַו למשפט והנה משׂפח, לצדקה והנה צעקה"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
דִּמּוּי פָּתוּחַ דימוי פתוח דימוי שאינו מפרש מהו הבסיס להשוואה, כגון "צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
דִּמּוּי סָגוּר דימוי סגור דימוי המפרש מהו הבסיס להשוואה, כגון "בָּרָה כַּחַמָּה"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
בְּסִיס דִּמּוּי בסיס דימוי המכנה המשותף של שני איברי הדימוי
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
סַמַּן דִּמּוּי סמן דימוי מילת היחס כ' או המילה 'כמו' וכיוצא בזה, מילים המסמנות השוואה בין שני הדברים בדימוי
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
כִּפְשׁוּטוֹ כפשוטו הוראתה המילונית, הלא-פיגורטיבית, של מילה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
עֵרוּב חוּשִׁים עירוב חושים סִינֶסְתֵּזְיָה; עירוב תחושות, ביטוי של חוש אחד באמצעות חוש אחר, כגון "בֹּשֶׂם רַךְ כְּאַבּוּב" (בודלר)
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
סִינֶקְדּוֹכָה* סינקדוכה* תחבולת לשון קרובה למטונימיה שבה שתי המחשבות הנפגשות הן חלק ושלם, והמפגש ביניהן מאפשר החלפת השלם בחלק ולהפך. לדוגמה, במשפט "חסרות ידיים עובדות" - השלם ("פועלים") הוחלף בחלק ("ידיים")
* במילון המקורי כתוב: סִינֶקְדוֹכָה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
הֶסֵּט היסט טְרוֹפּוֹס; בפואטיקה הקלסית - תחבולת לשון הכרוכה בסטייה מהוראתה המילונית של מילה, למשל מטפורה, מטונימיה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
הֶצְמֵד הצמד צירוף מילים שבו פועַל או שם תואר מוּחלים על שני שמות עצם, אף כי הם אמורים לחול רק על אחד מהם, כגון "קידש עליהם מלחמה ושלום"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אֶמְבְּלֵמָה אמבלמה טקסט המורכב משלושה רכיבים: מוטו, ציור סמלי המגלם את המוטו, ושיר המפרש את הרעיון המגולם בציור
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אַקְרוֹסְטִיכוֹן אקרוסטיכון בספרות משמש גם סִימָן; סידור שיר כך שהאותיות הראשונות של התחלות טורי השיר, מילותיו או בתיו יוצרות סדר מכוון - של אלף בית, של שם או מילה או משפט
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אָלֵגוֹרְיָה אלגוריה מטפורה מורחבת לממדי סיפור; סיפור שהעלילה והדמויות שבו מייצגות משמעויות שמחוץ לסיפור עצמו, אירועים ודמויות היסטוריים או רעיונות מופשטים
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מֵימְרָה מימרה אָפוֹרִיזְם
מונחים נוספים באותה המשמעות: אָפוֹרִיזְם (לועזי)
להרחבה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
בָּלָדָה בלדה שיר עממי
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
תֵּאוּר תְּמוּנָה תיאור תמונה, אֶקְפְרָסִיס אקפרסיס תיאור מילולי של יצירת אמנות פלסטית
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
קִינָה קינה, אֵלֶגְיָה אלגיה בתקופה הקלסית – כל שיר כתוב בדוּ-טוּר האלגי; לימים – שיר קינה, אבל במובן רחב מאוד, הכולל לא רק מוות אישי אלא גם אבדן ערכי העבר וכדומה
העתק
העתק
העתק
מונחים נוספים באותה המשמעות: אֶפִּיגְרָמָה (לועזי)
להרחבה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אִידִילְיָה אידיליה שירה סיפורית על חיי אנשים פשוטים, לעתים קרובות כפריים
העתק
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
שִׁיר אִי=גָּיוֹן* שיר אי=גיון*
* במילון המקורי כתוב: שִׁיר אִי=גָיוֹן
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
אוֹדָה אודה שיר רחב יריעה וחגיגי, בעל מבנה ומשקל מורכבים, סגנון גבוה ונושא רציני. במקורו היווני העתיק – שיר שהושר בפי מקהלה לרגל ניצחון במשחקים האולימפיים
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
פַּסְטוֹרָלָה פסטורלה יצירת ספרות מן הרנסנס ואילך על רקע כפרי, שעל פי המודל הקלסי שלה חגגה את הפשטות והשלווה שבחיי רועים ואיכרים בתוך תפאורה אידילית של טבע רוגע. קרובה במידה רבה לאִידִילְיָה
העתק
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
פוּנְקְצִיָּה פּוֹאֵטִית פונקצייה פואטית לפי רומן יאקובסון: פונקציית הלשון הדומיננטית בשירה, ובה יש התמקדות בצורת הנאמר
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
סוֹנֵטָה סונטה צורת שיר של ארבע-עשרה שורות, ששתי תבניות החריזה הנפוצות שלו הן: (1) האיטלקית: א-ב-ב-א-א-ב-ב-א (אוקטבה) // ג-ד-ה-ג-ד-ה (משושה, שיש לו גם תבניות חריזה אחרות); (2) השייקספירית: א-ב-א-ב (מרובע ראשון) // ג-ד-ג-ד (מרובע שני) // ה-ו-ה-ו (מרובע שלישי) // ז-ז (דו-טור חותם)
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
כְּלִיל סוֹנֵטוֹת כליל סונטות קבוצת סונטות שהשורה האחרונה של כל אחת מהן היא הראשונה של הסונטה הבאה אחריה. מספר הסונטות הוא לרוב 15, אך הוא עשוי להשתנות. הסונטה החמש עשרה בנויה כולה מהשורות הפותחות את ארבע עשרה הסונטות שלפניה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מַחְזוֹר סוֹנֵטוֹת מחזור סונטות קבוצת סונֵטות על נושא משותף
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מַדְרִיגָל מדריגל צורת שיר מולחן, שמתכונתו המקורית (שניטשטשה עם הזמן) היא שניים או שלושה משולשים (טרצטים) ואחריהם דו-טור אחד או שניים
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חַד-טוּר חד-טור מוֹנוֹסְטִיכוֹן; בית או שיר בני שורה אחת
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
מְתֻמָּן מתומן אוקטט; בית של שמונה שורות, ובמיוחד שמונה השורות הראשונות של הסונֵטה האיטלקית
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
טֶרְצָה רִימָה טרצה רימה תבנית חריזה של בתים של שלוש שורות (משולשים), שהראשונה נחרזת עם השלישית והשנייה עם הראשונה ועם השלישית שבבית הבא, וכן הלאה: א-ב-א- // ב-ג-ב // ג-ד-ג // ד-ה-ד- וכו'. התבנית משמשת בשירה האיטלקית בתקופת הרנסנס
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חֲרוּז הֵד חרוז הד שורה שהברותיה האחרונות חוזרות כהד בשורה הבאה ויוצרות מעין תשובה שנונה: יוֹצִיא לָאוֹר צִדְקֵנוּ / כֵּן הוּא
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
חֶרֶז חרז הצלילים המשותפים לאיברי החרוז, כגון הצליל (ita) בחרוז "כיתה / מיטה"
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
הַפְרָדַת תְּנוּעוֹת הפרדת תנועות הפסקה בין שתי תנועות צמודות ללא עיצור ביניהן (co-operate)
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
יִתּוּר ייתור הוספת הברה לא-מוטעמת אחת או יותר ברגל האחרונה בשורה
העתק
ספרות (תשס"ח, 2007)
דִּיבוּב דיבוב שימת דיבור בפי דומם, צומח, בעל חיים וכד'
העתק
מונחים נוספים באותה המשמעות: אָנִימַצְיָה (לועזי)
להרחבה
דלג למונחים